כלי חמדה במדבר ט

להיפוך מד' הג' קרני ראם ז"ל דס"ל דרק אסורי דרבנן נדחה לר"א לצורך מכשירין אמנם כ"ז רק לפלפולא לקיים ד' חכמים שלא יהי' תמוהים כ"כ אך לקושטא דמילתא ברור הדבר דלר"א מכשירין אף שאפשר לעשותן מע"ש דוחין אפי' במלאכות גמורות דהרי לר"א מצה וכל מכשירי' דוחין את השבת הרי מבואר דלישה ואפי' מותר לר"א בשבת אע"ג דהוי מלאכות גמורות ולצורך תיקון אך לפי"ז באמת צ"ע על התוס' שהקשו רק למ"ד הואיל בטלו כל מלאכת שבת מצד דחזי לחולה שיב"ס ולמה לא הקשו דעדיפא מינה לר"א מצד דחזי למילה

לכן נראה עיקר שהתוס' הקשו רק מחולה שיב"ס כיון דהמצוה על כל ישראל להצילו לכן שייך בי' הואיל אצל כל אדם אבל מצות מילה שמוטלת על האב ואינו על אחרים כמוש"כ רש"י יבמות (דף ד' ע"א) וכ"כ התשב"ץ בת' דמצות ב"ד אינו אלא מח' והלאה אבל מילה בח' הוא רק על האב נהי דאחר יכול למול בשליחות האב אבל מ"מ ל"ש בשביל זה הואיל להתיר מלאכת שבת אצל אחרים כיון דאצלם ליכא היום מצות מילה ל"ש לדחות אצלם המכשירין בשביל מילת בן אחר ולכן ל"ש הואיל בזה (ובאמת ד' השאג"א ז"ל בלא"ה צ"ע דאפי' א"נ דשייך הואיל אצל כל אדם מצד דחזי למילה י"ל דזה רק לאחר שנכנסו לברית מצד ערבות אבל במדבר בעוד לא נכנסו לערבות בודאי דל"ש הואיל בשביל דחזי למילת בן אחר וי"ל באמת דזה פירוש הקרא דהנה מ"ש השאג"א ז"ל דלא מלו א"ע יש לעי' הא שבט לוי מלו א"ע במדבר ואכתי שייך הואיל אך להנ"ל א"ש דמשום דהיו במדבר דלא נכנסו עדיין לערבות ל"ש הואיל ומדוקדק שפיר לישנא דקרא אמנם העיקר כמו"ש בפנים דגם לפי האמת ל"ש הואיל בזה) דאע"ג דס"ל לר"א דמכשירי מצות ג"כ דוחין שבת היינו רק בבעלים עצמן אבל שאחר יהי' מותר לחלל שבת במלאכה דאורייתא לצורך מכשירי מצות של אחרים בודאי א"ד שבת ושאני בחולה שיב"ס דהוא מצות כל ישראל ולפי"ז מיושב קושית מהרש"א ז"ל דשפיר ס"ל לרש"י דמילה א"ד שבת לר"א מצד מכשירי פסח כיון דא"א ע"י עצמו וצריך אחר למולו ומכשירין אין דוחין אצל אחרים בשביל שיוכל זה לעשות את הפסח ומעתה זה דוקא במילת עצמו לאכול את הפסח משא"כ במילת בנו שפיר מצי הוא למול מצד מכשירי הפסח כמושכ"ל וא"ל דאכתי תקשה הא צריך קרא דדוחה שבת מצד מילה דאי מצד מכשירי פסח אם הוא בעצמו א"י למולו אין אחר רשאי למולו כיון דמצד מכשירין אין דוחין אצל אחר משא"כ מצד מילה הרי יכול אחר למול בשליחות האב כיון דהמילה היא גופה מצוה ז"א דאם אין הוא בעצמו יכול למולו רק ע"י אחר נראה דגם בשבת שחל בע"פ אינו מיקרי מתקן כיון דהוא מותר לאכול את הפסח אפי' אם לא ימול את בנו של זה וא"כ אונו בגדר תיקון כללו כדעת הר"א הלוי ז"ל דמילה בשבת ע"י אחר ועי' בתה"ד ס' רס"ה ויש להאריך עוד בכ"ז ואכ"מ רק מפני שיהי' פתיחת דברינו בד"ת כתבנו ראשי פרקים לעורר המעי':