כלי חמדה במדבר ח

י"ל דמדר"א נשמע לדידן דמכשירין שא"א לעשותן מע"ש מ"מ ג"כ אינן דוחין אלא באופן כזה שהמכשירין אינן תכלית בפני עצמן אבל מילה אינו דוחה שבת מצד מכשירי פסח א"ד ויפה העיר בזה

אמנם בעיקר קושית המהרש"א כתבתי זה לא כביר בת' לכבוד הגאון המובהק אב"ד דק' בראד שליט"א ע"ד הג' קרני ראם ז"ל בהגהותיו שכ' לת' קושית מהרש"א ז"ל דלר"א א"ד מכשירין שאפשר לעשותן אלא מה שהוא משום שבות אבל לא מלאכה דאורייתא ולכאו' הוא תימא גדולה שטעה בדבר משנה דהרי ר"א ס"ל כורתין עצים לעשות פחמים לעשות ברזל ויען כי הגאון ז"ל הי' רב גוברי' נ"ל ללמד זכות עליו דהנה במק"א תמהתי מאוד על מש"כ הג' בעל או"ח ז"ל בשם השאג"א ז"ל דלכן במקושש עצים כתיב בתוה"ק ויהי' בנ"י "במדבר" משום דלר"א קשה קשית התוס' איך משכח"ל מיתה על חילול שבת נימא הואיל דחזי למילה ותי' התוס' ל"ש דמילה שכיח לכן כתבה התוה"ק במדבר דלא הי' מלין (ועי' בפנים פ' שלח אות ד' מ"ש בזה) ותמי' מאוד דא"כ לפי האמת לר"א איך משכח"ל מיתה על חילול שבת לכן נראה עפמ"ש התוס' שבת (דף ק"ו) דהוצאה לצורך קלקול אפי' במלאכה דמקלקל חייב מ"מ על הוצאה פטור כיון דבהוצאה צריך מלאכת מחשבת אינו חייב אם הוא לצורך קלקול (וע' בזה בפ' במדבר אות ד' מ"ש בזה)

ומעתה י"ל דלר"א לשיטתו דס"ל דמילה הוי מקלקל ומקלקל בחבורה חייב כמבואר בכריתות י"ט א"כ אם עושה המכשירין לצורך המילה הוי רק מקלקל כיון דתכליתן לצורך קלקול ומעתה ל"ש בזה הואיל לר"א כיון דעתה כשעשאן לצורך עצמו עושה מלאכה גמורה משא"כ אם יעשה לצורך מילה יהי' מקלקל ובכה"ג ל"ש להתיר מלאכת שבת משום הואיל והתוס' לא הקשו אלא משום הואיל שחזי לחולה שיב"ס דג"כ הוי מלאכה אלא שנדחה לצורך חולה משא"כ לצורך מילה ל"ש הואיל לר"א. איברא שאינו מספיק דהרי לר"א כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל ומתקן כלים ומשמש בהם גם לדברים אחרים הרי דגם מלאכה גמורה מותרת לר"א לצורך מילה אך י"ל כיון דהוא עושה לצורך מילה הוי כמו מתעסק לצורך מלאכת הכלי להשתמש בו דברים אחרים כיון דעיקר מלאכתו לצורך קלקול ומעתה י"ל דלר"א אין מכשירין דוחין אלא במלאכות שמתעסק ומקלקל פטור בהם משא"כ מילה א"ד שבת מצד מכשירי פסח כיון דבמילה מקלקל ומתעסק חייב א"כ שוב א"ד שבת דמלאכה גמורה א"ד שבת לר"א וזה מוכרח דאל"כ בטל כל מלאכת שבת וע"כ כנ"ל דלר"א הא דמכשירין דוחין את השבת אפי' במלאכות דאורייתא היינו רק לצורך מילה ופסח דתרוי' מקלקלים הם בעצם אלא דמקלקל חייב בהם א"כ י"ל דמכשירין שעושה לצרכם הוי שעושה לצורך קלקול ואפי' אם יש בהם גם בעצם תיקון י"ל דלענין זה הוי כמו מתעסק ולפי"ז במלאכה שמקלקל ומתעסק חייב בו א"ד שבת לר"א במכשירי מילה ופסח

איברא דממקומו מוכרע להיפוך דהרי ר"א ס"ל כורתין עצים לעשות פחמין ואיכא הבערה דמקלקל חייב בי' כיון דמקלקל בחבורה חייב גם מקלקל בהבערה חייב וא"כ איך מותר הבערה לצורך מילה הא מתעסק ומקלקל חייב בי' אך י"ל לפ"ד הירושלמי כפ"מ שפרשו האחרונים דמאן דס"ל מקלקל בהבערה חייב ס"ל הבערה ללאו יוצאת וא"כ י"ל דרק איסור לאו דוחה מכשירי פסח אבל לא איסור סקילה ועכ"פ מבואר