כלי חמדה במדבר פח

הדיבור הפירוש דתמיד קודם משהוקם המשכן הי' קרב בבמה כדין שאר קרבנות שמקריבין בבמה ולא הי' צריך מזבח מיוחד לתמידין וז"ב לענ"ד

ובאמת מ"ש הג' ז"ל די"ל דבנין מזבח הי' דוחה שבת ג"כ אשתמיט לי' ד' הירושלמי פי"ט דשבת ה"א דמזבח שנפל אין בונין אותו בשבת משום דאינו בגדר מכשירין שא"א לעשותן מאתמול דמין מזבח אפשר לבנות בע"ש ומבואר מד' הירושלמי דבנין מזבח אינו מצ"ע בפני עצמה שידחה שבת אלא דאתא לה מכח מכשירי הקרבנות דדוחה שבת היכא דא"א לעשותן מע"ש מבואר ג"כ כדברינו דאין מזבח מצוה דלפני הדיבור שידחה מזבח שבת

אמנם זה שכתב הגז"ל לראי' דמזבח דוחה טומאה זה ראי' נכונה ומכבר אמרתי כן שזה נראה בביאור הפייט דעל הנסים ופינו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך שאינו מובן הכונה הא הנרות הדליקו בהיכל לא בעזרה

אמנם נראה דהפירוש דאחר שטהרו את מקדשך דהיינו שגנזו את המזבח הקדום ובנו מזבח חדש והדליקו נרות המנורה בחצרות קדשך היינו במזבח שבחצר העזרה וא"כ נראה לכאו' דחלוק טומאה משבת בזה דלענין טומאה אמרי' דהוי בגדר מכשירין שא"א לעשותן מקודם ולכן דחי טומאה משא"כ שבת דקבוע לי' זמן וזה שפל המזבח הוי מקרה לכן הוי בגדר מכשירין שאפשר לעשותן וא"כ לפי"ז י"ל דה"ה מנורה דוחה טומאה מצד דהוי מכשירי מנורה

אמנם לאחר העיון נראה דיש לחלק בין מזבח למנורה דדוקא מזבח כיון דמצות תמידין הוי עשה דלפני הדיבור רק קודם שהוקם המשכן הי' מקריב אותם בבמה ולאחר שהוקם המשכן הי' צריך מזבח להקרבתן וא"כ שפיר מזבח דוחה טומאה דהוי מכשירין לצורך קרבן הקבוע לו זמן ודוחה טומאה כיון דחיוב תמידין הי' גם קודם חיוב מזבח שבמשכן נהי דעתה א"א להקריב תמידין כ"א במזבח שבמקדש מ"מ דוחה טומאה משום דהוי מכשירין לק"צ הקבוע לו זמן משא"כ מנורה ל"ש לומר דעשייתו דוחה טומאה משום דהוי מכשירין למצות נרות הקבוע להם זמן ז"א כיון דנרות תלי' במנורה והיכא דליכא מנורה ליכא נרות א"כ לא הי' חיוב נרות כלל מקודם לכן אין מנורה דחי טומאה דמצד עצמה אין קבוע לה זמן ומצד מכשירין למצות נרות א"ד כיון דכ"ז דליכא מנורה ליכא חיוב נרות

אך ז"ד א"נ כמ"ש דאין הסתירה שעושה בהטבה חשיב סתירה משא"כ א"נ דחשיב סתירה והתיקון חשיב בנין א"כ מצות עשיות המנורה חשיב קבוע לה זמן וראוי שיעשה אפי' בטומאה ובאמת כל המפרשים חתרו בעשיית המנורה בימי חשמונאים שלא יהי' נעשית בטומאה ונראה מזה כדאמרן ואולי גם מרן האוה"ח ז"ל לא קאמרה אלא דרך דרוש דעכ"פ עושה מעשה בנין וסתירה בכל יום אבל מודה רבינו ז"ל לדינא דא"ז בכלל עשיות המנורה מחדש ול"צ חינוך חדש ולפ"ז נראה דזה כ"ע מודים דאפי' בזמן דליכא שמן המשחה ועבודתה מחנכתה מ"מ ל"צ חינוך אלא בפעם הראשון אבל אח"כ א"צ חינוך וממילא דכשר ההדלקה בחול ול"צ כהן להדלקה ומוכרח מזה דפירוש התו"כ דדריש יערוך אותו הכהן שלא יתקן מבחוץ ויכניס בפנים היינו על הטבה וכמ"ש לעיל בפ' תצוה וז"ב ואמת בכונת התו"כ

אמנם ארווחנא בזה שכתבנו לת' הקושי' השני' של המנ"ח דהרי בסוגי' דכבתה מבואר דאי הדלקה עושה מצוה הדלקה במקומה בעינן והיינו דומיא דמנורה הרי מבואר דבמנורה בעינן הדלקה בפנים ועי' בת' מרי"א הלוי ח"ב ס"י מ"ש בשם הג' מלבוב ז"ל ונשאר בזה בצ"ע ולא תי' כלום ולהנ"ל א"ש בשנקדים להבין שאלת