כלי חמדה במדבר פז

מחנכתה כנ"ל ומעתה נהי דקי"ל דתמיד אפי' בטומאה מ"מ כיון דכללא הוא דק"צ אינו דוחה טומאה אלא היכא דקבוע לי' זמן א"כ ז"ד אם איכא מנורה שפיר הוי מצוה הקבוע לי' זמן להדליק המנורה בכל יום ודוחה טומאה אבל כיון דלא הי' להם מנורה הרי אין חיוב להדליק בה כיון דליכא מנורה ליכא חיוב הדלקה ונהי דאיכא חיוב לעשות מנורה שיהי' דולקין בה מצוה זו דעשיות המנורה אין קבוע לה זמן ואינה דוחה טומאה כמו דא"ד שבת מה"ט ולזאת לא הי' אפשר בשמן טמא אד"ק ודפח"ח

אמנם לכאו' יש לשדות נרגא בזה עפ"ד האו"ח הנ"ל דלמ"ד דנרות לא הי' קבועים במנורה הי' בכל יום חינוך חדש א"כ נראה דבנין המנורה הוי מצוה שקבוע לה זמן דהי' מצוה לסתור בכל יום המנורה ולחזור ולבנותה וא"כ כיון דעשיית המנורה הוי ג"כ מצוה שקבוע לה זמן הדרה ק"ל שידחה טומאה כיון דזה ג"כ הוי מצוה הקבוע לה זמן א"ו כדאמרן דאין זה בגדר סתירה ובנין דלא נפקעת קדושת המנורה כלל ע"י הסתירה ולא הי' צריך חינוך חדש

הן אמת כי עיקר דברי אדמו"ר הגאון שליט"א דמשום דאין עשיות המנורה קבוע לה זמן א"ד טומאה לכאו' יש לעי' בה כיון דהדלקת המנורה הרי קבוע לה זמן וא"כ עשיות המנורה הוא מכשירין למצוה שקבוע לה זמן ומכשירין לקרבן הקבוע לו זמן ג"כ דוחה שבת וטומאה אך ז"א דאע"ג דמכשירין לק"צ שקבוע להם זמן דוחין שבת וטומאה ה"ד היכא דאיכא חיוב הקרבה שאינו מחוסר מקום ההקרבה כגון המזבח והמנורה אז שפיר אמרינן כיון דיש על ישראל חיוב להקריב קרבנות ולהדליק המנורה לכן גם המכשירין דוחין שבת משא"כ היכא דליכא מנורה ומזבח דליכא חיוב להקריב קרבנות ולהדליק מנורה ל"ש לומר דזה עצמו ידחה עשייתו שבת וטומאה משום דהוי מכשירין לק"צ הקבוע לו זמן ז"א כיון דהשתא דליכא "מנורה" ומזבח אין כאן להקריב קרבנות אלו הקבוע להם זמן ולכן זה א"ד שבת וטומאה וכמו דבנין בהמ"ק א"ד שבת ה"ה דבנין כלים א"ד שבת

אך זה מקרוב בא לידי תשובת הגאון מוהרי"א הלוי ז"ל וראיתי בס' פ"ח מספרו ח"א דבנין מזבח דוחה שבת וטומאה וראי' לזה דהרי מבואר במס' ע"ז נ"ב ע"ב דכשבאו החשמונאים להיכל גנזו את אבני מזבח ששיקצום מלכי יון לע"ז וא"כ הי' צריך למזבח חדש והרי אז הי' כולם ט"מ ואיך בנו את המזבח בטומאה וזה מוכרח דבנו מיד את המזבח כיון דא"א להדליק את המנורה אלא מאש שעל המזבח כמו שדרשינן מקרא דאש תמיד תוקד על המזבח וא"כ מוכרח דבנין מזבח דוחה טומאה וה"ה שבת ואע"ג דבנין בהמ"ק א"ד שבת מ"מ מזבח שאני דהוי עשה דלפני הדיבור דכמו דדרשינן דתמיד הוי עשה דלפני הדיבור משום דכתיב ויעלו עולות וכמ"ד עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הוי כמו כן יש לדרוש דבנין מזבח הוי עשה שלפני הדיבור דהרי באותו הקרבה כתיב ויבן מזבח תחת ההר וא"כ בנין מזבח הוי עשה שלפני הדיבור ודוחה שבת דילפינן מפסח מילה ותמיד ואינו דומה לבנין בהמ"ק דהוי עשה דלאחר הדיבור את"ד היקרים

והנה אף לפי דבריו ז"ל יש חילוק בין מזבח למנורה דמנורה הוי עשה דלאחר הדיבור וא"כ שוב א"ד טומאה אך באמת מ"ש דמזבח הוי עשה שלפני הדיבור מקרא דויבן מזבח תמי' מאד וברור הדבר דהא דאמרי' בגמ' דעשה דתמיד הוי עשה דקודם הדיבור היינו משום דמצאנו דהקריבו תמידין קודם הדיבור וע"כ דנצטוו ע"ז אבל על מזבח לא נצטוו רק דהי' בונין מעצמם לצורך קרבנות ובאמת לא הי' צריך מזבח כלל בבמה ולמ"ד דתמיד הוי עשה דקודם