כלי חמדה במדבר פה

הקב"ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו יש חנוכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל ע"י בניך ניסים ותשועה וחנוכה שקרוי' על שמם והוא חנוכת בני חשמונאי עכ"ל הרמב"ן ז"ל. ולפ"ז הפירוש שאתה מדליק ומטיב את הנרות בימי חשמונאים והכונה על בניו של אהרן ויש להכריח כן דכונת האגדה כך הוא לפ"מ דמבואר ביומא (דף כ"ד ע"ב) דהדלקה לאו עבודה היא וכ"פ הר"מ ז"ל דהדלקת המנורה כשרה בזר וא"כ מה זה שכ' גם על ההדלקה שיהי' רק באהרן

אמנם להנ"ל דקאי על בית שני וע"י חנוכת החשמונאים י"ל בטוב טעם ודעת לפ"מ דקיי"ל דכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן אמנם אח"כ עבודתן מחנכתו ובלא עבודה לא חלה קדושת כלי שרת על המקדש והכלים. והנה נראה פשוט דאע"ג דהדלקה לאו עבודה היא וכשרה בזר מ"מ בהטבה בעצמה אינה מתקדשת המנורה ול"ש בזה לומר עבודתה מחנכתה כיון דעיקר המצוה שהמנורה יהי' דולקת א"כ כל זמן שאין המנורה דולקת לא נתחנכה המנורה כמבואר בגמ' הנ"ל דהטבה אינה גמר עבודה ואינה נתקדשת להיותה קדוש בקדושת מנורה וממילא נראה דהדלקה הראשונה לא גרע מהטבה כיון דעי"ד הדלקה זו נתקדשה המנורה אין לך הטבה גדולה מזו וממילא צריכה כהונה ולכן א"ש הלשון שגם ההדלקה יהי' צריך כהונה

הן אמת כי דרך פלפול י"ל לפמש"כ באור החיים לפרש שאתה עומד ומטיב את הנרות עפ"מ שמסיק דנראה עיקר דלא היו הנרות קבועים והי' צריך בכל יום סתירה ובנין חדש במנורה והוי בכל יום חינוך חדש במנורה וא"כ לפ"מ דקי"ל דאף בכלים שעשה משה דמשיחתן מקדשתן ה"ד בפעם הראשון אבל אח"כ כשנסתרו והיו צריכין חינוך מחדש הי' צריך חינוך דוקא והא דאמרינן דעבודתן מחנכתן היינו אפי' בכלי שרת של מרע"ה אע"ג דהי' שה"מ כמו דאמרינן דאותם במשיחה ואין לדורות במשיחה א"כ במנורה א"נ דהנרות לא היו קבועים הי' בכל יום בנין חדש והי' צריך חינוך ועבודתה מחנכתה וא"כ צריך כהן להדלקה דהוא בכלל הטבה כנ"ל. וא"כ אף במשכן הי' צריך כהונה בהדלקה והי' מקום לת' בזה דעת הר"מ ז"ל דהדלקה כשרה בזר ובחוץ מתורת כהנים פ' אמור דנראה דס"ל דצריך הדלקה בפנים וכבר העיר בזה במנ"ח [ועי' מ"ש פ' תצוה אות ב'] דהתו"כ לשיטתו דמוכח משם דס"ל דהנרות לא היו קבועים במנורה כמ"ש הראב"ד ז"ל שם בפירושו וא"כ הי' תמיד חינוך חדש והי' צריך להיות הדלקה בפנים כיון דהדלקה שמקדשת את המנורה הוא בכלל הטבה והטבה גם הר"מ ז"ל מודה דבעי בפנים

אמנם הר"מ ז"ל להלכה דפסק דנרות היו קבועים במנורה שפיר פסק דהדלקה כשרה בזר ובחוץ ולפ"ז מתפרשת האגדה דהדלקה צריך כהונה גם על המנורה שבמשכן איברא דזה רק לפלפולא אבל לקושטא דמלתא נראה דמודה האור החיים ז"ל דאע"ג דהי' בכל יום סתירה ובנין חדש מ"מ ל"צ חינוך מחדש דמשיחה שמקדשתה לכלי שרת אינה בטילה ע"י הסתירה ודוקא בנשברה והי' צריכה תיקון צריך חינוך חדש מה שא"כ מה שנעשה מיד בתחילה לפרק ולבנות אח"כ ברור הדבר דנתקדש ע"י משיחה הראשונה ולא הי' צריך אח"כ לעבודה שתהי' מחנכתה כיון דקדושת שה"מ לא בטלה וכן מבואר בתוס' יומא (דף. מ"ד ע"ב) בד"ה דשילה ובית עולמים וז"ב ומוכרח וכונת האוה"ח הקדוש רק כיון שכל יום עשה מעשה מחדש דסדורו הוי תמיד בכלל חינוך אבל באמת לא הי' צריך חינוך כיון דמשיחתן מקדשתו לכלי שרת וזה לא נתבטל ע"י הפירוק אמנם למ"ש הרמב"ן ז"ל דכונת האגדה על חנוכת המנורה ע"י החשמונאים ואז דלא הי' שמן המשחה א"כ למ"ד דנרות לא היו קבועים שפיר י"ל כנ"ל דתמיד הוי מנורה חדשה והי' צריך הדלקה בכהן וא"ש שאתה