כלי חמדה במדבר נז

נאמנת לבעלה א"כ ה"נ כיון דגם היא מוזהרת אמרינן מתוך ונאמנת וא"כ ל"ש ענין השקאה כלל בזה

וראיתי לרבינו בעל מל"מ ז"ל בפ"א מסוטה הי"ד בד"ה ודע שכ' לתרץ קושית מהרי"ט הנ"ל עפ"מ שחקר דנהי דהמים בודקין לעתיד ה"ד אם בפ"א מה דלא בדקו לה מי' הי' מפני שהיתה טהורה באמת שאז המים עשו הסגולה ונשאר כח סגולתן בהם שיבדקו לעתיד אם תזנה. משא"כ היכא דלא בדקו לה מי' בפ"א משום דהיו עדים במדה"י וא"כ נתקלקל טבע וסגולת המים ושוב אף דזינתה עוד הפעם בלא עדים אין המים בודקין עיי"ש שכ' שהי' רגיל לת' בזה קושית מהרי"ט דלהכי שותית וחוזרת ושותית דחיישינן דילמא היו בזנות הראשון עדים ולכך לא בדקו לה מי' וממילא אין בודקין לעתיד ג"כ אתד"ק

ולא זכיתי לרדת לסוף דעתו הקדושה דא"כ מה יועיל השקאה נהי דהמים לא יבדקו אותה גם עתה ונאמר דהמזנית הזו טהורה היא מ"מ אכתי יש לחוש כנ"ל דילמא הי' על סתירה הראשונה עדים במדה"י שזינתה ואסורה לו מכח זנות הראשון. וע"כ צ"ל כמבואר בסוטה (דף ו' ע"א) זנות בעדים ל"ש וכמו דסמכינן תמיד על השקאה ול"ח דיש עדים במדה"י וא"כ שוב ל"ל השקאה הב' כיון דכמו דהתרת אותה קודם הסתירה הב' ע"י השקאה הא' משום דזנות בעדים ל"ש מה"ט מוכח דגם בפעם הב' היתה טהורה דאל"כ בדקו לה מים הראשונים. וזה ודאי אין לומר דעכ"פ משקין אותה דילמא יתברר לן בבירור גמור דזינתה דהמים יבדקו אותה. זה אינו כיון דעל היתר לבעלה לא יועיל השקאה רק לאסור אותה באיסור ודאי וע"ז ל"ש השקאה ולא הותרה מחיקת השם וז"ב בעיני הכלל שד' המל"מ צע"ג בעיני

ועלה בדעתי לקיים ד' המל"מ לת' קושית המהרי"ט עפ"י סברא הנ"ל דהיכא דהמים אבד סגולתו שוב אין בודקין לעתיד. אך להיפוך ממש ממש"כ הרב ז"ל עפ"מ שכ' בפנ"י ברכות (דף ל"א ע"ב) בהא דחנה דאמרה אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי דכמו דקיי"ל דיש עדים במדה"י שזינתה אין המים בודקין את אשתו ה"ה אם היתה טהורה ויש עדים שטהורה היא אין המים עושין פעולתן להיות נזרעה זרע כמו דאמרינן יולדת בצער וכו' וג"ז דוקא באם ליכא עדים דטהורה היא עיי"ש. ויש לסייע לד' דאל"כ יקשה אשה ששתתה מים המאררים והמים לא בדקו אותה וגם לא עשו בה שום רושם לטובה וכמאז כן עתה יולדת בצער או שחורים נימא דזינתה והא דלא בדקו לה מי' משום דהיו עדים במדה"י ואע"ג דל"ש מ"מ הא הכא איכא אומדנא דמוכח דזינתה דאל"כ הו"ל למים לפעול פעולתו לטובה ודבר ד' אמת ואמאי לא תהי' אסורה מספק. אמנם לפ"ד הפנ"י א"ש דל"ח לזנות בעדים כיון דל"ש לכן אמרינן אדרבה גם העדים יודעים דטהורה היא ולכן אין המים עושין הסגולה לטובה

ומעתה א"ש קושית המהרי"ט דשפיר משכח"ל דשותית וחוזרת ושותית בכה"ג כגון דע"י המים הראשון לא ניכר שינוי לטובה וא"כ מוכח דהיו עדים על הסתירה הראשונה דטהורה היתה. ולפ"ד המל"מ דהיכא דנתקלקל סגולת המים שוב א"ב א"כ ה"נ כיון דהי' צריך לפעול פעולתו לטובה ונתקלקל מפני שהיו עדים שוב אין המים בודקין אותה ושפיר חוזרת ושותית וא"ש מאוד עפ"ד של המל"מ ז"ל בעזה"י

אמנם באמת גוף דברי הפנ"י אע"פ שהראנו פנים לד"ק מ"מ לענ"ד אין לבנות יסוד בהם וכ"כ בחי' למס' ברכות דאיננו יודע לו ענין כלל דמנ"ל ללמוד זה מזה דהכא גילתה תורה ועד אין בה אבל להיפוך היכא דטהורה היא שלא יעשו פעולתם כיון דאיכא עדים ע"ז