כלי חמדה במדבר נא

מדברי רש"י ז"ל בסוטה (דף ו' ע"א) במשנה ד"ה לאכול בתרומה שכ' בזה"ל אם הוא כהן וצ"ע הא גם בבת כהן דינא הכי כיון דהודית בעצמה שהיא טמאה ועיין ברע"ב ז"ל שמפרש באמת כן. אמנם לפי דברינו י"ל דכוונת רש"י ז"ל על הא דמבואר במשנה שם ושבעלה א"ר להשקותה דמבואר דתמיד אסורה לאכול בתרומה וקשה נהי דדרשינן מונטמאה דאסורה בתרומה היינו רק שאנחנו אין אנו מאמינים לה ואין נותנין לה תרומה אבל היא שיודעת בעצמה שלא זינתה למה תהי' אסורה בתרומה. לכן פירש רש"י ז"ל דקאי רק בתרומת בעלה כיון דאסורה לו ה"ה דאינה אוכלת בתרומה של אבל אם בת כהן וגירשה בעלה והיא יודעת בעצמה שלא זינתה מותרת לאכול בתרומה

אמנם לאחר העיון נראה שכל זה אינו דהא דאסרה תורה בסוטה ספק כודאי היינו אף להאשה שכ"ז שלא יתברר ע"י השקאה שלא זינתה גם היא אע"פ שברי לה שלא זינתה אסורה לבעל ולבועל ולתרומה. וראי' ברורה לזה מדנאסרה לבועל אע"ג שהיא והבועל יודעים האמת ופשיטא דלא מהני מה ששניהם טוענים ברי שהם נקיים מעון שיהיו יכולים לדור יחד ואפי' א"נ דזה רק מפני שאנחנו אין אנו מאמינים אותם ולכן אין אנו מניחים אותה לאכול בתרומה ולישא להבועל ובאמת בסתר אם יודעים הם בעצמם שטהורים הם ליכא עליהם איסור ומותרת לאכול בתרומה וכן ליכא אם הבועל במקום שאין מכירין אותם מ"מ כיון שזה מוכרח שהב"ד אין מאמינים אותם אף במה שנוגע לעצמם הן לענין תרומה הן לענין הבועל. א"כ צדקו ד' הר"מ ז"ל דאפי' באשת חו"ש אסורה עליו אף שנוגע רק לה והיא טוענת ברי לי כמו שאסורה לבועל וז"ב ופשוט

שו"ר לרבינו הגדול בעל הפלאה ז"ל בס' פנים יפות פ' נשא כתב בזה"ל איש איש לעשות אשה כאיש דברי ר"ע נראה לפרש דהתורה אסרה ספק סוטה לבעלה אף היא מוזהרת עליו אע"פ דבכל התורה כולה אשה מוזהרת כאיש מ"מ הכא הו"א כיון שהיא יודעת בעצמה שהיא טהורה אין האזהרה אלא עליו אבל היא אינה מוזהרת קמ"ל קרא דאף היא מוזהרת עליו כיון דהבעל אינו יודע כענין שאמרו ר"ע כי מטא להאי קרא בכה ומה מי שנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה וכו' ה"נ אע"פ שהיא יודעת שהיא טהורה כיון שהתורה אסרה עלי' ה"ה מתכוין לאיסורא עכ"ל. ולא עמדתי על כוונת דה"ק דלפ"ז נראה דהיא מוזהרת רק משום לתא דידי' כיון דהוא א"י. ולפ"ז בתרומה ולבועל כיון דהם יודעים נהי דהב"ד אין מאמינים להם מ"מ בסתר מותרים כיון דכל האיסור מחשש טומאה ועיי"ש עוד בפנים יפות שכ' עוד טעם לזה נראה מפורש כדאמרן בכונתו

אמנם לענ"ד נראה יותר דאסרה תורה ספק כודאי היינו אף לדידה כ"ז שלא יתברר ע"י עדים או ע"י השקאה שטהורה היא אסרה התורה אותה בתרומה כאלו זינתה ורק שאסורה לבועל אפי' בסתר דזה הפירוש שעשאה התורה ספק כודאי אע"ג שלהם אין ספק מ"מ ספק של הב"ד אסרה תורה כודאי איסור

יהי' איך שיהי' זה ברור דהב"ד ודאי אינם מאמינים אותם אף במה שנוגע רק בינם לבין עצמם כמבואר ומוכרח מד' הר"מ ז"ל אלו שפסק בנתחרש או בנשתטה שנאסרה עליו אע"ג דהוא אינו מוזהר והיא טוענת ברי לי ועיין בפ"ב מה' סוטה הי"ב במשנה למלך שהביא בזה פלוגתת החמ"ח והב"ש ותמהני על כל רבותינו הגדולים שלא העירו כלל מדין זה שנראה מבואר להדיא כדאמרן וכן יש להוכיח מירושלמי פ"ב דסוטה ה"ו דאיתא התם מעיני אשה פרט לסומא ומקשינן הוא סומא (פירוש דמזה נשמע רק אם הוא סומא א"ש) היא סומא מנ"ל (דאינה שותית) אתי' כר"י דסובר דסומא פטור מן המצות עכ"ל ועיי"ש בשיורי קרבן להג' בעל קרבן עדה ז"ל בד"ה אתי' כר"י דסומא פטור מן המצות שהקשה דאם נימא