כלי חמדה במדבר מט

א"כ אמאי לא נימא להיפוך דזה שריבתה תורה הקדושה דהב"ד יכולין לקנאות אינו מתורת שליחות כלל רק דגלי קרא דאם אין בעל ב"ד במקום בעל קאי ויכולין הם לקנאות מצד עצמם ולא מתורת שליחות הבעל

איברא דמסוגית הגמ' מבואר ג"כ דהב"ד מקנין רק מכח הבעל ולא שהתורה נתנה להם כח לקנאות מצד ב"ד מדמקשה הגמ' למ"ד דבעל שמחל ע"ק קינויו מחול א"כ איך הב"ד מקנין דלמא אתא הבעל ומחל מבואר בגמ' דזה פשיטא דהבעל יכול למחול על קינוי ב"ד וא"כ מוכרח דבקינוי ב"ד הוא מכח הבעל דא"נ דגלי קרא דבמקום שאין בעל הב"ד יכולין לקנאות מכחם עצמם א"כ איך מהני מחילת הבעל א"ו דקינוי ב"ד הוא רק מכח הבעל ולכן הבעל יכול למחול על קינוי ב"ד ג"כ והא דפשיטא לי' לסוגית הגמ' דקינוי ב"ד הוא רק מכח הבעל ה"ט דאין סברא לומר דהתורה אמרה שהב"ד יכולין לקנאות בע"כ של בעל כיון דחזינן דהתורה הקדושה נתנה ביד הבעל הברירה אם לקנאות אם לאו ואפי' למ"ד דקינא את אשתו הוי מצוה מ"מ הא כתב הר"מ פ"ב מה' סוטה הי"ח דהוא רק מצות חכמים שיקנא את אשתו ועיין בכסף משנה שם ואין כופין אותו על זה. א"כ ממילא ע"כ דמה דרבי קרא שהב"ד מקנאין אותה הוא ג"כ רק אם ניחא לי' להבעל וז"פ

ומעתה נראה דאין זה ענין שליחות שיהי' צריך דיני שליחות רק דהתוה"ק אמרה דהב"ד שהמה אפוטרופסי כל ישראל ועליהם מוטל להשגיח על תקנת בנות ישראל יכולים לקנאות לאשת ישראל אם הבעל אינו פה או שנשתטה ואין בו דעת אבל אין זה מתורת שליחות שנימא בהו דמילי אין שליח עושה שליח כמו דלא אמרינן בזה כל מלתא דאיהו ל"מ עביד וגם אינו בר שליחות כלל בנשתטה

אמנם בעיקר הדברים הנה מ"ש דאין הבעל יכול לעשות שליח מצד דהוי חב לאשה אינו מובן שיהי' זה בגדר חב לה מה שרוצה שתתנהג בדרך הישר ולא כבנות ישראל הפרוצות להתיחד עם אנשים ולעבור איסור תורה. ואם אמנם כי יוכל להתגלגל חוב עיד"ז אם תעבור ותסתור אבל גוף הקינוי אינו חוב ועיין בכנה"ג אה"ע סי' קע"ח מבואר להדיא דיכול לקנאות ע"י שליח. אך מה שדייק הנו"ב ז"ל מלשון הר"מ ז"ל שכ' דקינוי ב"ד דקוראין לה. הנה אף אם נימא כדבריו י"ל מטעם אחר כיון דקיי"ל דשליח צריך להיות של בעל הממון ולכן דוקא הבעל יכול לעשות שליח לקנא את אשתו אבל הב"ד נהי דנתנה להם תוה"ק כח לקנאות אשת ישראל אבל מ"מ כיון שאין הם הבעלים של האשה וגם שלוחי הבעל אינם רק כח התורה הוא שהם יכולים לקנאות במקום שאין בעל א"כ זה רק הם עצמם אבל שליח לא מצי משוי וזה נכון בסברא

אמנם בעיקר דברי הנו"ב ז"ל לולא דמסתפינא הי' נלענ"ד להיפוך ממש ממה שכ' הג' ז"ל דהוא ז"ל ס"ל דרק הב"ד בעצמם יכולין לקנאות אבל ע"י שליח א"י לקנאות נראה דס"ל דצריך בזה תורת ב"ד דוקא. ואם כן י"ל דבזה"ז דליכא ב"ד אלא מדרבנן כיון דליכא מומחין רק מצד שליחותי' קעבדינן א"כ לא יהי' שייך קינוי ב"ד כלל כיון דהוא מלתא דל"ש לא עבדינן שליחותי'. לכן נראה דזה שרבי קרא דהב"ד מקנין הכוונה על כל ישראל דכולם בתורת ב"ד ועל כל ישראל רמי' חיובא להשגיח בתקנת הדור לכן כל מי שיראת ד' נוגע בלבבו ורואה פרוצות באשה ובעלה אינו פה שיוכל לקנאותה יכול הוא לקנאות אותה בתורת ב"ד וכמו במילה דאם לא מל האב החיוב על הב"ד וכתבו הפוסקים דב"ד לאו דוקא רק כל ישראל הם בתורת ב"ד ה"ה בסוטה כל ישראל המה בתורת ב"ד וקינוי שלהם קינוי ול"צ כלל שיהי' בשליחות הב"ד. ומעתה נראה פשוט דאפי' אם הולכים השלוחי ב"ד ואומרים