כלי חמדה במדבר מא

והנה על הקושי' הא' י"ל בפשיטות דא"ר מדמעטי' קרא לקינוי ד"א דה"ה בקינא לה מקטן די"ל עפ"מ שכ' המרי"ק ז"ל דאפי' באומרת מותר ג"כ משקין אותה כיון דעכ"פ מתכוונת למעול בו מעל. א"כ י"ל דהכא מיירי שהיא לא ידעה דהוא פחות מבן ט' וא"כ נתכוונה למעול מעל בבעלה ונהי דלא עשאה איסור בזה מ"מ משקין אותה. משא"כ בקינא לה ד"א דלא היתה הקינוי על זנות כלל ושפיר צריך קרא. אבל הקושיא השני' היא ודאי תמי' עצומה דכ"ז דצריך קרא היינו רק היכא דנאסרה על בעלה בסתירה אבל הכא דאפי' אי זינתה ממש אינה נאסרת מה בכך דקינא לה

ובאמת לולי ד' המל"מ הייתי אומר דגם כוונת הר"מ ז"ל אינו כמו שהבין הוא ז"ל דצריך קרא למעט קינא מקטן ונסתרה עמו כשהי' קטן רק דכוונת הר"מ ז"ל היכא דהי' הסתירה כשהי' גדול רק דאעפ"כ מיעטה קרא כיון דאינו קינוי כיון דקינא לה ממנו בעודו קטן וא"ז קינוי האוסרת ודמי ממש לקינא ד"א דג"כ מיעטה קרא כיון דקינוי לא הי' קינוי האוסרת אף די"ל דזינתה בסתירה ונאסרה עליו כמו שמפורש בתוס' יבמות (דף נ"ה) עיי"ש

אמנם כ"ז עלה בדעתי בתחילת ההשקפה אבל כאשר העמקתי העיון בזה ראיתי כי דבר ד' בפיו אמת בדעת הר"מ ז"ל אע"ג שהמל"מ לא נתכוין בזה דהנה בר"מ ז"ל פ"ג מה"ס הכ"ד פסק בזה"ל אשה שזנתה באונס או בשגגה או שבא עלי' זה שקינא לה עמו ד"א אין המים בודקין אותה וכו' ושכב איש אותה ש"ז פרט לבא עלי' ד"א עכ"ל. ותמי' מאוד דמלבד דלא מצאנו מיעוט זה על ביאה ד"א דאינה נאסרת מלבד זה הרי מזה דרשינן בגמרא הנ"ל המיעוט פרט לשקינא לה ד"א ואפי' הי' ביאה גמורה כמו שמפרש רש"י ותוס' הנ"ל ומד' הר"מ ז"ל נראה דלא ס"ל כן מדלא מייתי כלל ד"ז וכבר תמה בזה המל"מ שם. וביותר ביאור מצאתי ביד המלך שתמה בזה (ועיי"ש בריש ה' סוטה מבואר תמיהת כ"ת על המל"מ הנ"ל). לכן נראה עיקר כמ"ש המאירי בסוטה (דף כ"ו) שם דהר"מ ז"ל ס"ל דהפירוש בגמ' פרט לשקינא לה ד"א היינו דהזנות הי' ד"א ובכה"ג דאינה נאסרת על בעלה אין המים בודקין אותה. אבל היכא דהזנות הי' כראוי אז אע"ג דהקינוי הי' ד"א נאסרה עליו כקושית התוס' יבמות שם וא"כ ד' המל"מ ברורים שהר"מ ז"ל לשיטתו דס"ל דבקינוי ד"א הפירוש היכא דהזנות היתה ד"א ע"ז צריך קרא דאין המים בודקין אותה דהו"א דתלי' בקפידא דבעל ה"ה דקינוי מקטן צריך קרא דאין המים בודקין אותה וזה אמת בדעת הר"מ ז"ל דס"ל כפי' המאירי שם

ועפ"ז עמדנו על כוונת הר"מ ז"ל בפ"ב מסוטה ה"ג שצריך מיעוט על אשת קטן שאינה שותית משום שנאמר תחת אישה פרט לאשת קטן ותמהו עליו ת"ל דאין קידושי קטן מהני ואיך משכח"ל אשת קטן ולמה צריך קרא ועיין בת' נו"ב ח' אהע"ז סי' ס"ב שהי' רצה לדייק מזה דהר"מ ז"ל ס"ל כשיטת הר"י ברזילי ז"ל דמהני קידושי קטן מה"ת ע"י אביו וחתנו הג' ז"ל דחה זה די"ל דכוונת הר"מ ז"ל עפ"מ דמבואר בקידושין (דף י"ט ע"א) דקי"ל דבן ט' שנים הבא על יבמתו דהוי אשתו מה"ת ואעפ"כ אין משקין אותה משום דהיא אשת קטן א"ד

ולענ"ד לכאורה ב' הפירושים קשין דפירוש הא' לומר דהר"מ ז"ל כשיטת הר"י ברזילי ס"ל יקשה לפמ"ש הנו"ב שם דנהי דר"י ברזילי ס"ל דקידושי קטן מהני ע"י אביו מצד דזכות הוא ה"ד קידושין בלא חופה ונשואין אבל חופה ונשואין וודאי ל"מ דהוי חוב גמור דמתחייב עיד"ז בשו"כ ועונה. וא"כ אכתי יקשה ל"ל קרא ת"ל כיון דל"מ לה אשת קטן אלא ארוסה וארוסה כבר נתמעטה בל"ז דאינה שותית. ובל"ז לפ"מ שהכריח הנו"ב שם דאף לדעת ר"י ברזילי דזכות הוא לו ויכול אביו לזכות בעדו