כלי חמדה במדבר לט

מחויב להשיב גזילתה אע"ג דג"כ מכפר על הלאו דלא תגזול בזה שמשיב את הגזילה דרק בכפרה דקרבנות חייב הבעל להביא עבור אשתו. ולכן בגזל הגר שהוא ג"כ קרבן חייב הבעל להביא עבורה. משא"כ בגזל שיש בעלים אין הבעל מחויב בקרן וממילא ליכא חו"א ומדוקדק היטב לשון המקראות

ויש להעיר עוד מטעם אחר לומר דהבעל לא יהי' מחויב כלל בקרבן זה כיון דהוא ע"י מזיד א"כ כמו דא"ח בנו"נ מצד שמא תקניטנו אשתו ותדור תמיד כמו כן א"ר לחייבו בקרבן זה ודוקא בחטאת חלב שהוא על חטא בשגגה חייב הבעל אבל לא על קרבנות שחייבות במזיד. אך פשטות הדבר אינו נראה כן דבכל קרבנות חובה אע"פ שהוא ע"י מזיד שלה ג"כ חייב הבעל להביא בפרט א"נ דהוא מה"ת ולא מתנאי כתובה כמ"ש בתוס' ובשטמ"ק הנ"ל נראה פשוט דבכל קרבנות חובה הבעל חייב בהן וה"ה בתשלומי גזל הגר דהוי לגמרי בכלל קרבן. וצ"ע עוד בזה הרבה וכתבנו רק מה שיש לצדד בזה להעיר לבב המעי'

עוד כתב הרמב"ן ז"ל שם בזה"ל והזכיר וכל תרומה לכל קדשי בנ"י לומר שאם נתנו התרומה לכהן תהי' שלו והגוזל אותה ממנו נידון בדין אשם גזילות ולכך הזכירם כאן עכ"ל. וכונת רבינו ז"ל עפמ"ש ברא"ש נדרים (דף נ"ט ע"א) בהא דאמרינן בגמ' דבתרומה ביד כהן לא מצי מיתשל עלה בשם הר"א ממיץ ז"ל דדוקא הכהן לא יכול למיתשל עלה משום דהוא לא קרי שם תרומה אבל הישראל יכול לשאול עלה אף לאחר שבא ליד כהן עיי"ש היטב. וא"כ לכאורה י"ל בתרומה ביד כהן וגזלו ממנו ונשבע והודה אין לו בעלים ידועים כיון דנהי דהוא גזלו מכהן מ"מ כיון דיכולין הבעלים למיתשל עלה הוי כדידהו ולהחליט דהוא של הבעלים מכח הואיל ג"כ לא נוכל להחליט להוציאו עיד"ז לגמרי מרשות הכהן כיון דכ"ז דלא שאל ה"ה ברשות הכהן. וא"כ יש סברא לומר דדינו כדין גזל הגר דניתן לכהנים לכן אמרה תורה וכל תרומה לכל קדשי בנ"י אשר יקריבו לכהן לו יהי' דהיינו דהוא לגמרי של כהן וגזל ונשבע והודה חייב קו"ח לכהן שגזלו ממנו דהוא הבעלים דכל זמן שלא שאלו הבעלים עליו ה"ה לגמרי של כהן דהוי נכסי כהן כמבואר בפ"ב דבכורים דתרומה ובכורים ה"ה נכסי כהן

וראה זה פלא מה שראיתי בס' ברכה משולשת על מס' ברכות (דף ל"ה ע"ב) בהא דאמרינן בגמ' דשותה שמן של תרומה משלם את הקרן וא"מ את החומש בתוס' ר"י חסיד ז"ל ובתוס' הרא"ש ז"ל וביתר ביאור בשטמ"ק שם כולם לדבר א' נתכונו להקשות אמאי יהי' חייב בקרן הא מזיק הקדש פטור. ותירצו דאינו חייב מה"ת אמנם מדרבנן חייב גם במזיק הקדש. ובשטמ"ק מבואר ביתר ביאור דהכא ע"כ מיירי בתרומה שכבר בא ליד כהן דאל"כ בלא"ה פטור דהו"ל ממון שא"ל תובעין וכיון דאינו בכלל אשר יאכל קודש בשגגה כיון דהוא מזיק ממילא פטור מצד ממון שא"ל תובעין וע"כ הא דמשלם את הקרן היינו כשכבר בא ליד כהן. וא"כ מה ק"ל ממזיק הקדש הא כשכבר בא ליד כהן ה"ה שלו וא"כ הוי מזיק דבר של חבירו ופשיטא דחייב בתשלומין מה"ת כמו דחייב בגזילת תרומה מיד כהן לשלם כמבואר להדיא בכתובות (דף ל' ע"ב) הנ"מ בין אביי לרבא בזר שאכל תרומה ועיי"ש דמקשינן בגמ' מדאגבי' קני' מבואר דתרומה של כהן הוא כשאר ממונו וחייב על גזילתו וה"ה על הזיקו. הן אמת די"ל דמסוגיא דכתובות א"ר דהרי משכחת תרומה של כהן שהפריש הכהן בעצמו מטבל שלו וא"כ הוא באמת של הכהן לגמרי. ומה"ט יש להקשות גם על רבותינו גדולי הראשונים הנ"ל מה קשיא להו כ"כ מהא דשותה שמן של תרומה משלם הקרן הא משכח"ל בכה"ג

ודרך פלפול י"ל בזה עפ"מ שהעירו האחרונים דבכהנים כיון דא"צ