כלי חמדה במדבר שכג

דמלבד דבגוף הסברא יש לפקפק כיון דמיעט בתורה בהקדיש בשעת היתר הבמות שוב לית בי' כרת בש"ח בשעת איסור הבמות א"כ מהכ"ת לומר דז"ד במשכן ומה בכך דעתיד עוד להיות היתר בבמות אבל הקרבן הזה שוב לא יהי' ראוי לקרבן דיפסל מחמת זקן דנראה דפסול גם בבמה קטנה כמו מום דפסול בו וא"כ א"ל קרא דמיעט מקדש מכרת ג"כ הוה ידעינן דכללא דהקדש בשעת היתר הבמות לית בי' כרת

אמנם מלבד זאת מ"ש דצריך קרא דלדורותיכם דאל"ה ה"א דחוקת עולם צריך לזה זה קשה מאוד הרי מבואר בתו"כ תהי' בזמן הזה מבואר דענין ש"ח נוהג לדורות אפי' בזה"ז ובאמת קשה מאוד דברי התו"כ דדריש מתהי' בזה"ז כיון דכתיב אח"כ לדורותם ועי' בר"ש שפירש לדורותם דל"ת שלא הי' נוהג אלא באותו הדור לבד וזה פלא כיון דדריש מחוקת עולמים ומתהי' דנוהג בזה"ז איך אפ"ל דצריך לדורותם דל"ת שלא הי' נוהג אלא באותו הדור לבד

ולולא דמסתפינא מרבותינו הייתי אומר שפירש התו"כ דדריש תהי' בזה"ז וזאת להם ואין אחרת להם שא"ח כרת על הקדיש בשעת היתר הבמות ושחט בשעת איסור הבמות דכונתו דגם בזה"ז ליכא כרת וכמו"ש התוס' ע"ז (ד' י"ג ע"ב) משום דלא גרע משלמים ששחטן קודם פתיחת דלתי ההיכל וכ"נ דעת הר"מ ז"ל דעל ש"ח בזה"ז ליכא כרת ולכן מסמיך לי' התו"כ הדרשה דתהי' בזה"ז להדרשה דזאת להם להורות דגם בזה"ז ליכא כרת בש"ח ואח"כ אמר לדורותם של"ת שלא הי' נוהג אלא באותו הדור לבד היינו כיון דזה הדבר דש"ח אתי להורות דיש שאלה בהקדש

והנה דעת המבי"ט בת' דמה"ט החכם מתיר אפי' בלא חרטה כיון דכתיב לא יחל אבל אחרים מוחלין לו א"כ לכאו' איך משכח"ל כרת בש"ח לכן י"ל דדוקא באותו דור דבשר תאוה הי' אסור וגם על בשר חולין הי' חיי"כ על שחיטה בחוץ ול"ש שאלה כלל ולכן הי' שייך בי' כרת אבל לדורות ליכא כרת כיון דהב"ד מתירין את ההקדש שלא יבא לידי כרת קמ"ל לדורותם שנוהג ש"ח לדורות שיש בו כרת דאע"ג דמהני בי' שאלה בהקדש מ"מ ל"מ אלא בפתח חרטה דבלא"ה ל"ש שאלה בהקדש מטעם אמל"ג או משום דש"ח במזיד אמרינן הלעיטיהו לרשע וימות ורק בזה"ז או בהקדיש בשעת היתר הבמות אז ליכא כרת הא בכל ש"ח איכא כרת לדורות וא"ש כל דברי התו"כ

יג) בפ' אמור (כ"ג י"ד) ולחם וקלי וכרמל ל"ת עד עצם היום הזה וגו' חוקת עולם לדורותיכם בכ"מ בתו"כ חוקת עולם לבית עולמים לדורותיכם שינהג הדבר לדורות בכל מושבותיכם בארץ ובחו"ל אמר ר"ש שלשה דברים תלוין בארץ ונוהגין בין בארץ ובין בחו"ל וכו' והנה בנו"ב כתב דלדורותיכם בכל מושבותיכם קאי על איסור חדש שנוהג גם בזה"ז וכ"נ מבואר מד' הרמב"ן ז"ל שם שכ' בזה"ל והוצרך לומר לדורותיכם בכל מושבותיכם באיסור חדש ובשביתת חג השבועות מפני שהוא תלוי' בהנפת העומר ובמנחה חדשה לומר שאפי' אחרי גלותינו בחו"ל שאין עומר ומנחה מצוה בהם כי החדש אסור מה"ת בכל מקום עכ"ל וכן כתב ברמב"ן פ' מסעי בפסוק והי' אלה לכם לחוקת עולם שכ' בזה"ל אבל לא מצאתי במצוה שתלוי בזמן הבית שיאמר בה לדורותיכם בכל מושבותיכם כי זה יורה אפי' על זמן הגלות בחו"ל כמו שנאמר בשביתת חג השבועות ובאיסור החדש לחייב בהם בחו"ל בזה"ז שלא נתלה אותו בעומר ובמנחה חדשה עכ"ל

מבואר מכ"ז דקרא דלדורותיכם קאי על איסור חדש שנוהג בזה"ז ובכל מושבותיכם ותמי' מאוד הא מבואר במנחות (ד' פ"ב) דשומרי ספיחי שביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה ומקשינן בגמ' הא לאכלה אמר רחמנא ולא לשריפה ותרצינן התורה אמרה לדורותיכם ואת אמרת תבטל ועיי"ש בתוס' ד"ה התורה אמרה לדורותיכם מבואר