כלי חמדה במדבר שכא

גם בבית עולמים ומ"ש בנו"ב לתלות בפלוגתא דתנאים במס' חולין (דקל"א) אי דרשינן יכפר לרבות עבדים דלפ"ז שוב ל"צ קרא דחוקת עולם לבית עולמים דממילא ידעינן דליכא למימר דרק במשכן שבמדבר הי' נוהג מצות הקרבנות דבמדבר לא הי' להם עבדים כיון דלא מלו וצ"ל דלחוקת עולם היינו לדורות אפי' לאחר חורבן הוא רק לפלפולא אבל אינו כלום מכמה טעמים דמלבד די"ל בפשיטות דיכפר היינו שפחות ונקט עבדים וגם שפחות בכלל מלבד זאת נהי דבמדבר לא הי' להם עבדים אבל משבאו לארץ הי' להם עבדים וה"א דוקא במשכן נוהג דיני יוה"כ אבל לא בבית עולמים

והסבר הדברים י"ל עפ"מ דמבואר בקראי דבמקדש שעשה שלמה המלך אכלו ושתו ישראל ביוה"כ והקריבו הרבה קרבנות שאינן מחובת היום ובת קול מן השמים הסכימה שלא נכשלו ח"ו וה"א שאז בבנין בה"מ הי' התיקון הגמור על חטא העגל ושוב לא יהי' נוהג כלל מצות יוה"כ שעיקרו ניתן לכפר חטא העגל לכן צריך קרא לחוקת עולם דגם בבית עולמים איכא כל מצות יוה"כ ובלא זה י"ל עוד עפ"מ דהעיר הג' בעל פנים יפות ז"ל בפ' נצבים בקרא דמחוטב עציך עד שואב מימיך וגו' דאף שישראל לא מלו מחשש סכנה היינו דהי' רק חשש מיעוט ובישראל דאין הולכין בפק"נ בת"ר לא מלו את עצמן משא"כ גר הבא להתגייר הי' יכולין להכניס את עצמן בחשש סכנה כדי ליכנס תחת כנפי השכינה וא"ש בפשיטות לזאת הדבר ברור דדרשת התו"כ הוא אליבא דכ"ע דלחוקת עולם צריך לבית עולמים ובאמת קאי רק על קרבנות יוה"כ דהם לחוקת עולם ול"ש לומר על זה"ז

ועי' בספורנו שכ' לפרש הך לחוקת עולם דאף שיש מקדש לעבודה מ"מ צריך שיתקיים גם שביתה ועינוי דלא תימא דבזמן שבהמ"ק קיים העבודה בביהמ"ק מכפרת ול"צ עינוי וג"ז נכון

ומ"ש בפסוק ל"א שבת שבתון הוא לכם וגו' חוקת עולם כבר ביארנו יפה בס' כל"ח פ' אחרי אות ג' עפ"ד הזוה"ק שמפרש ועיניתם את נפשותיכם היינו שתי נפשות הנפש החיוני והנפש המשכלת ולזאת ועיניתם את נפשותיכם בתשיעי מתקיים על עינוי הנפש שהוא באכילה ושתי' ובעשירי הפירוש עינוי הנפש החיוני דהיא בתענית אמנם עינוי הנפש המשכלת אינו חוקת עולם אמנם העינוי בעשירי הוא חוקת עולם עיי"ש שביארנו הד' בטו"ט ודעת

ובאמת נלענ"ד שגם בש"ס דילן מבואר כד' הזוה"ק והוא ממה דמבואר במס' יומא (ד' פ"א) אמר ר"ל מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי ביוה"כ משום דלא אפשר וכו' נכתוב רחמנא לא תעונה קום אכול משמע וד' הגמ' תמי' מאוד דקארי לה מה קארי לה דלכתוב ל"ת אמנם יובן הדבר עפ"ד הזוה"ק דועיניתם את נפשותיכם כולל עינוי לנפש עיד"ז שיאכל וישתה וא"כ שפיר אמרינן דלכתוב לא תעונה לנפש והיינו שלא יאכל וישתה ביוה"כ שלא יענה את הנפש ע"ז תרצינן בגמ' דה"א קום אכול משמע וכיון שהוא מצוה לאכול ולשתות ג"כ אינו עינוי לנפש המשכלת וא"כ אי הוי כתיב לא תעונה לא הוי ידעינן דהפירוש שלח לאכול ביוה"כ וזה נחמד בביאור הסוגיא והארכנו בזה בדרוש ואכ"מ

ומש"כ בפסוק ל"ד והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על נפשותיכם אחת בשנה נראה לפרש עפ"ד המדרש בזאת יבוא אהרן שאהרן הכהן הי' רשאי אימת שירצה ליכנוס לפני ולפנים רק שיכנס בסדר הזה ולפ"ז נראה דתמיד הי' מתכפר על ישראל כשיכנס בקרבנות אלו אמנם לדורות אינו כן דאינו מכפר אלא פעם אחת בשנה ביוה"כ ועי' בשבועות ח' ע"ב דמקשינן בגמ' ונכפר פנימי אדידי' ודחיצון ונפ"מ היכא דלא עביד חיצון אמר קרא אחת כפרה אחת מכפר ואינו מכפר