כלי חמדה במדבר שכ

לעשות פנימי בלא הגרלה לכן הכריח מזה הר"מ ז"ל דבכה"ג לוקחין אותו לשעיר המשתלח דפנימי אינו מעכבו ולכן ל"צ הר"מ ז"ל להביא דין זה דשני שעירים מעכבין זא"ז כיון דפנימי אינו מעכב את המשלח ונהי דמשלח מעכב את הפנימי זה מבואר בר"מ ז"ל רפ"ד דכל הנעשה בבגדי לבן אפי' הסדר מעכב וא"כ ממילא ידעינן דא"א להזות שעור הפנימי בלי הגרלה את"ד

ומעתה י"ל דגם הר"ש ז"ל הכי ס"ל ולפ"ז באמת בבמה דנוב וגבעון לא הי' קרבין פר ושעיר של יוה"כ דלא הי' אפשר כנ"ל אמנם מצות שעיר המשתלח היתה נוהגת בבמת ציבור כיון דהי' לכפרת כל ישראל וקרבנות דיוה"כ לא הי' מעכב את מצות השילוח כיון דלא הי' בבגדי לבן אינו בכלל כל הקרבנות של יוה"כ דהסדר יהי' מעכב אותו וזה דבר חדש מאוד

הן אמת כי בעיקר דברי המעין חכמה יש לעי' דהרי מכל השו"ט דגמ' ביומא (ד' ס"ג ע"ב) דמקשינן בגמ' על הא דצריך קרא לד' לרבות שעה"מ דפוסל בו מחוס"ז ת"ל דהא אין הגורל קובע אלא בראוי לשם ועיי"ש בסוגי' כל השו"ט משכחת דנעשה מחוס"ז לאחר הגרלה וכן פסק הר"מ ז"ל בפ"ה מה' עבודת יוה"כ ה' טו"ב ומדלא תרצינן בפשיטות דנפ"מ דאם לא הי' אלא שעיר אחד ולא הי' יכולין לעשות את הפנימי דאז אינו מעכב את המשתלח נראה מבואר דגם בכה"ג מעכב וכן מוכרח מד' הר"מ ז"ל דל"צ קרא אלא אם נעשה מחוס"ז אח"כ נראה בהדיא דלמ"ל בלא הגרלה והפנימי מעכב את המשלח [ועי' בלקוטי מהרי"ל ה' יוה"כ שכ' דמעולם הי' קשה לו על בעלי הפייט שמאריכין כ"כ בדיני שעיר הפנימי דהוא רק על טומאת מקדש וקדשיו ולא מדברים כלל בדיני שעיר המשתלח דהוא לכפרת כל העבירות ות' כיון דמבואר בש"ס דכל כמה דלא נעשה הכל כתיקון בשעיר הפנימי ליכא מצות שילוח וא"כ כ"ז להכשיר שעיר המשתלח עיי"ש]

אך אפי' א"כ דלא כהמעין החכמה בזה ונאמר דמעכבין זא"ז לגמרי מ"מ י"ל דז"ד היכא דאיכא גם מצות שעיר הפנימי וכל קרבנות שהן חובת היום וצריך לכנוס לפני ולפנים אז הכל מעכב וא"א זה בלא זה אמנם בזמן הבמות דלא הי' אפשר לקיים מצות יוה"כ י"ל דהי' מצות שעיר המשתלח בלבד ומרבינן לי' מרבוי' דקרא כמבואר בתו"כ הכלל שהוא ענין שצריך עוד בירור ואכ"מ אפס מפני שלא ראיתי עוד למי שידבר בזה אמרתי להעיר ראשי פרקים

ודע מה שיש לעי' לכאו' בתו"כ דמרבה נוב וגבעון אמאי לא מרבה גם גלגל ונראה דמזה ראי' למש"כ בת' לח"א שהערנו ע"ד הר"ש ז"ל בתו"כ פ' אמור פרשה י' במצות עומר שכ' בתו"כ חוקת עולם לבית עולמים ופירש הר"ש אבל בבמה אינו נוהג ואפי' למ"ד יש מנחה בבמה אין עומר בבמה ותמה הח' הנ"ל הא ע"כ כונת הר"ש על במת ציבור כיון דהוא ק"צ אינו קרב בבמת [יחיד[ ומה יענה הר"ש ז"ל גלגל דמבואר בקרא ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ודרשינן דאקריב עומר והדר אכיל וכתבתי דנראה דגלגל אינו בכלל במה דהוי בגדר משכן גמור ואע"ג דהותרו אז הבמות בשבע שכבשו ושבע שחלקו אבל גלגל הי' לו דין משכן דהרי מבואר בתוספתא פי"ג דזבחים דבמה גדולה היינו שאוה"מ נטוי כדרכו ואין הארון נתון שם אם בגלגל דהי' הכל כמו במשכן דבמדבר הי' לו דין משכן גמור ומצאתי אח"כ בהר המורי' על הר"מ ז"ל שהעיר ג"כ בזה דגלגל הי' לו דין משכן מה"ט ומד' התו"כ אלו שמרבה שילוח השעיר בבמה ומייתי רק נוב וגבעון ולא מייתי גלגל נראה כדאמרן דגלגל יש לו דין משכן לכל ענינים נהי דהותרו אז הבמות וצ"ע עוד בזה ואכ"מ

היוצא לנו מכ"ז שכתבנו דנראה דהא דכתיב בפסוק כ"ט והיתה לכם לחוקת עולם ודריש בספרא לבית עולמים קאי על קרבנות יוה"כ שזה יהי'