כלי חמדה במדבר שיד

צריך לדורותיכם אך לפי"ז צ"ע אליבא דאמת אמאי כתבה רחמנא הכא כל זכר בבני אהרן ולמה לא כתב סתמא כל זכר בכהנים כמו"ש לקמן בדיני חטאת ולא הי' צריך למכתב לדורותיכם

ולכאו' עלה בדעתי להעיר בדבר חדש עפ"מ שראיתי להגאון ר' וועלוויל ז"ל מווארשא בס' תרומת זהב שכ' להעיר דאפי' למ"ד דלא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי מ"מ הי' מותר באכילת קדשי קדשים כיון דבפ' קרח כתיב כל זכר יאכל אותו היינו אם הוא רק זכר מבני אהרן אע"ג דלא נתכהן עוד לעבודה מ"מ אוכל בקדק"ד כיון דהוא זכר מבני אהרן אמנם י"ל דז"ד בשאר קדק"ד משא"כ חטאת דהוא לכפרה וכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין צריך כהן דוקא ולכן כאן במנחות כתיב כל זכר בבני אהרן להורות דאפי' פנחס כיון דהי' מבני אהרן הי' יכול לאכול מנחות אמנם לקמן בחטאת כתיב כל זכר בכהנים דבחטאת הי' צריך זכר כהן דוקא וזה הערה נכונה

איברא דבעיקר הדבר יש לעי' לענ"ד אפי' בקדק"ל דאמרה תוה"ק דנאכלין לנשיהם ועבדיהם של כהנים אם הי' מותרין לפנחס למ"ד לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי דבן אינו דומה לאשתו ועבדו דהם קנינו ושפיר אוכלין בתרומה אבל בנו שאינו ברשותו נראה דאינו אוכל בקדק"ל וה"ה בבתו אם בשעה שנולדה לא הי' כהן ונתכהן אח"כ נראה דלא אכלה בתרומה וקק"ל אלא כ"ז שהיא קטנה וה"ה ברשות אבי' אבל משבגרה דיצאה מרשות האב נהי דהיא בת כהן מ"מ אינה אוכלת בתרומה וקדשים קלים וצ"ע עוד בזה ואכמ"ל

ז) שם ט"ו והכהן המשיח תחתיו מבניו וגו' חק עולם לדורותיכם וגו' עי' בנוב"י ז"ל שכ' לפרש דברי ר"י במנחות (נ"א ע"ב) דדריש לי' חוקה לעולם תהי' דאצטריך משום דכתיב והכהן המשיח וה"א רק עד שיגנז שמו המשחה קמ"ל חק עולם אפי' מרובה בגדים עכ"ל הגאון ז"ל

דלה לן חספא ואנא אשכחנא מרגניתא תות' שלכאו' הדברים מחוסרין ביאור דמנ"מ לענין מנחת חביתין בין כה"ג המשיח לכה"ג מרובה בגדים ועי' בתוס' מנחות שם בד"ה חק זו לעולם תהא שכ' דה"א אהרן מקריב חביתין בכל יום ובניו בשעה שנעשו כה"ג ור"ש ל"ל האי סברא עכ"ל מבואר מדבריהם דר"י צריך קרא אפי' בכה"ג המשיח דהו"א דלדורות כיון שנולדו מכהנים אע"ג דצריכין חינוך בשעת עבודה מ"מ אינו צריך להקריב מדי יום ביומו מנחת חביתין ומ"ש התוס' דר"ש ל"ל האי סברא הוא פשוט כיון דר"ש ס"ל דאם מת כה"ג קריבה משל ציבור הרי מבואר דמנ"ח הוא באמת ק"צ רק דגזה"כ דאם יש כה"ג הוא מקריבה משלו וא"כ ממילא ידעינן דנוהג לדורות

אמנם מה שנלענ"ד בזה לקיים פירוש הנו"ב ז"ל ונאמר דהנה ר"י ס"ל דאם מת הכה"ג קריבה משל יורשין ע"ז דריש ר"י חק עולם חוקה זו לעולם תהי' דהיינו דלדורות ג"כ הדין דאם מת הכה"ג קריבה משל יורשין דה"א דדוקא בכהן המשיח בשמה"מ כיון דקיי"ל דקדושת שמן המשחה לא בטל בשום אופן ועי' במדרש שמואל פ' כ"ג ד"א ולא שכיבה הוא מיתה אלא דוד ע"י שנמשח בשמן המשחה כתיב בו שכיבה ויואב ע"י שלא נמשח בשמן המשחה כתיב בי' מיתה מבואר דקדושת שמה"מ מקדשת אפי' לאחר מיתה ועי' בתו"כ פ' צו פ' י"ח דר"י ס"ל דאהרן ובניו לעת"ל לא יהי' צריכין עוד הפעם שמן המשחה דקדושה הראשונה קיימת ולכן ה"א דוקא בכה"ג בשה"מ קריבה משל יורשין משא"כ לדורות לאחר שנגנז שמן המשחה והוי רק כה"ג מרובה בגדים א"כ כשמת נסתלקה הכהונה ממנו לגמרי וליכא כה"ג ואינה קריבה כלל קמ"ל חק עולם דלדורותם הדין כן דקריבה משל יורשין ולכן לר"ש לשיטתו דדריש מחק עולם