כלי חמדה במדבר שיג

בחו"ל קמ"ל קרא דבכל מושבותיכם לאסור אפי' בזמן שבהמ"ק קיים שנאסרו הבמות מ"מ אסור חלב אבל ללמוד מזה על חו"ל אפי' בזמן שאין בהמ"ק קיים ונאסרו הבמות אין לנו

איברא די"ל בזה עפמ"ש הג' מהר"ח אלפנדרי בדרך הקודש דאפי' בזמן היתר הבמות מ"מ בחו"ל אסורין במות משעה שבאו ישראל לארץ וא"כ שוב שפיר נשמע מדכתיב שני פעמים בכל מושבותיכם לאסור אפי' בזה"ז אך כ"כ לעיל בפ' חוקת שד' הדרך הקודש תמוהין ומה שנסתייע לזה הגאון בעל דברי אמת מד' הרמב"ן א"ר כלל כמו"ש שם ונראה להביא ראי' ברורה שדעת הרמב"ן ז"ל להיפוך דבזמן היתר הבמות מותר בכל מקום מד' הרמב"ן ז"ל קידושין בסוגי' דחדש בהא דאמרינן בגמ' מה תלוי' ומה שאינה תלוי' וכו' צא ולמד ממה שאמור בענין אבד תאבדון את כל המקומות וגו' מה עכו"ם מיוחדת שהיא חוה"ג ונוהגת בין בארץ ובין בחו"ל וכו' ותמה הרמב"ן ז"ל הא מצות איבוד ע"ז הוא ג"כ רק בא"י ות' דגמ' סמיך על סיפא דקרא דכתיב ל"ת כן לד' אלוקיכם ודרשינן מזה על שחוטי חוץ שאסור לשחוט חוץ למקדש וזה נוהג בין בארץ ובין בחו"ל וא"נ דאפי' בזמן היתר הבמות מ"מ בחו"ל אסורין במות א"כ אין ללמוד מזה לכל מצות שהן חובת הגוף שנוהגין בין בארץ בין בחו"ל כיון דאיסור זה הוא מיוחד יותר לחו"ל דאפי' בזמן דמותר בא"י מ"מ בחו"ל אסור, א"כ אין ללמוד מאיסור זה לכל איסורין שאסורין בא"י דה"ה דאסורין בחו"ל א"ו דברור הדבר בדעת הרמב"ן ז"ל דס"ל דאין נפ"מ בין א"י לחו"ל בזה ובזמן היתר הבמות מותרין בכ"מ וא"כ אע"ג דכתיב בתוה"ק ב' פעמים בכל מושבותיכם א"ר לאסור בחו"ל אפי' בזמן שאין בהמ"ק קיים ונאסרו הבמות

לכן נראה עיקר כפירוש הראב"ד ז"ל דבאמת ילפינן מלדורותיכם שנאסר בא"י לדורות אפי' בזמן שאין בהמ"ק קיים ואעפ"כ צריך קרא דבכל מושבותיכם לאסור אף בחו"ל דאי מקרא דלדורותיכם בלחוד ה"א שדוקא בא"י אסור חלב ודם משום דא"י הוא מקום הקרבה בזמן שבהמ"ק קיים לכן אסור תמיד חלב משא"כ חו"ל דאינו מקום הקרבה לכן צריך קרא דבכל מושבותיכם דגם בחו"ל אסור לדורותיכם ואפי' בזמן דליכא מקדש ונאסרו הבמות מ"מ אסור חלב דהיא עצם איסור ולא תלי' בקרבנות כלל והא דילפינן ממושבותיכם בזמן דליכא קרבן היינו משום דמלדורותיכם בלחוד ה"א דבא"י הוי תמיד בזמן דאיכא קרבן דאם קידשה לשעתה וקל"ל הרי מקריבין אע"פ שאין בית וא"כ גם בזה"ז בעצם מקום בהמ"ק כשר להקרבה ואם לא קידשה אלא לשעתה הרי נוכל להקריב גם בבמות וא"כ ודאי איכא קרבן אמנם ממושבותיכם דנוהג בחו"ל אף לדורותיכם להלכה דנאסרו הבמות שפיר מקרו דליכא קרבן ויש להאריך עוד בזה ואכ"מ

ו) בפ' צו ו' י"א כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדורותיכם ובתו"כ חק עולם לבית עולמים לדורותיכם שנוהג הדבר לדורות ולכאו' צע"ט כיון דמרבה גם בית עולמים א"כ למה לי לדורותיכם דהא בבית המקדש לא יהי' בעצמם כ"א הדורות שלהם

ומה שנראה להעיר בדבר חדש דהנה מכל זכר דרשינן בע"מ למחלוקת ומעתה י"ל דוקא בני אהרן שהי' משוחים בשמן המשחה אע"ג דנעשין בע"מ מ"מ קדושת שמה"מ לא פקע והרי הם בקדושתי' לענין מתנ"כ אפי' בקדק"ד משא"כ לדורות לא יהי' לכהנים בע"מ חלק בקדק"ד לבד כה"ג שג"כ משוח בשמה"מ הרי הוא כבני אהרן היום וחולק בקדק"ד משא"כ כהנים הדיוטים לדורות לא יהי' חולקים בקדק"ק לכן צריך לדורותיכם ואם לא הוי כתיב לדורותיכם ה"א דוקא דומיא דבני אהרן שהי' משוחים בשה"מ חולקים גם בבהמ"ק וזה לא משכח"ל בבהמ"ק כ"א כה"ג לכן