כלי חמדה במדבר שיב

ונראה דהכונה דה"א דבאמת חלב קדשים דהותר מכללו לגבוה ה"ה דמותר לאכילת כהנים ועי' בכריתות (ד' ז' ע"ב) דצריך באמת קרא על חלב קדשים מה"ט וכיון דאכילת כהנים הוא ג"כ עבודה וה"א דמותר להם ג"כ ואע"ג דבמשכן נאסר להם לכהנים והי' צריך הקטרה דוקא על המזבח אמנם במקדש נתעלו הכהנים ביותר ואכילתו במקום הקטרה קאי ול"צ להקטיר על המזבח דוקא שאכילת כהנים הוי כהקטרת מזבח קמ"ל קרא דחוקת עולמים דאיסור חלב נוהג לדורות וצריך כל חלב להקטיר על המזבח כנלענ"ד כונת הראב"ד ז"ל

ועתה נבא לבאר ד' הראב"ד ז"ל מה דפליג עם המפרשים בתיבת לדורותיכם דבאמת נתקשיתי בזה מאד דלמ"ל קרא לדורותיכם בכל מושבותיכם כיון דאמרת דלדורותיכם שנוהג אף בזמן שאין בהמ"ק קיים א"כ ממילא דנוהג בארץ ובחו"ל ועי' בגמ' קידושין דמקשינן בגמ' על מושבות דכתב רחמנא גבי חלב ודם למה לי ותרצינן אצטריך סד"א הואיל ובענינא דקרבנות כתיבא בזמן דאיכא קרבן מתסר חלב ודם בזמן דליכא קרבן לא קמ"ל וקשה טובא הא זה כבר נשמע מדכתיב לדורותיכם שנוהג לדורות עולם אף בזמן דליכא קרבן וא"כ אכתי מושבות למה לי ונראה דבשביל זה ס"ל להמפרשים שמביא הראב"ד ז"ל דלדורותיכם צריך לדורות הבאים אף בזמן שבהמ"ק קיים דה"א דלא נאסר אלא לדור זה והא דילפינן אף במקום דליכא קרבן היינו משום דכתיב בכל מושבותיכם כיון דאסרה תורה גם בחו"ל ובחו"ל הרי ליכא קרבן אמנם הראב"ד ז"ל תמה ע"ז דא"כ גם במאכלות אסורות נאמר דלא נאסר אלא לאותו דור כיון דלא כתיב בהו לדורותיכם:

אך משום זה י"ל דבאמת היכא דאין סברא לומר שלא נאסר אלא לאותו דור אמרינן דנאסר לדורות אבל חלב ודם כיון דחזינן דקרב לגבוה א"כ מסברא דמותר להדיוט ג"כ כיון דממשקה ישראל דרשינן דצריך להיות מותר לישראל ולכן ה"א דדוקא אותו הדור דהי' אסורין בבשר תאוה לגמרי ה"א דאסורין בחלב ג"כ אבל א"ז איסור דורות קמ"ל קרא דלדורותיכם דאסור אף לדורות וחלב ודם דקרב לגבוה משום מצותו בכך אמנם הו"א דזה רק בזמן דאיכא קרבן לכן צריך בכל מושבותיכם כן נראה דעת המפרשים

אמנם לענ"ד צ"ע פירוש המפרשים דא"נ דלדורותיכם אינו מגלה על בזמן שאין בהמ"ק קיים גם מבכל מושבותיכם לא נשמע אלא שנוהג בחו"ל בזמן שבהמ"ק קיים כיון דאפשר להקריב אותם להעלותם לבית ולכן אסור בהו חלב ומנ"ל לאסור חלב לדורות עולם ועי' בתוס' קידושין (ד' ל"ז ע"ב) בד"ה בזמן דאיכא פסח ואע"ג דלקמן בפ' צו כתיב עוד הפעם וכל דם לא תאכלו לעוף ולבהמה וא"כ י"ל דחד על בזמן שבהמ"ק קיים וחד על בזמן שאין בהמ"ק קיים כמו"ש התוס' לענין מצה שם אך עדיין אינו מתורץ די"ל דתרי בכל מושבותיכם צריכי דאי הוי כתיב חד בכל מושבותיכם ה"א דאסור בחו"ל רק בזמן היתר הבמות והיינו א"נ דק"ר לא קידשה אלא לשעתה וכן בזמן כיבוש וחילוק דהותרו הבמות דאז שפיר אסור גם בחו"ל כיון דגם בחו"ל יש מקום להקרבה לכן חלב אסור לכן צריך קרא דבכל מושבותיכם להורות דאפי' בזמן איסור הבמות ואין שום עצה להקריב קרבנות בחו"ל מ"מ כיון דבעצם בר קרבן הוא אם יביא אותו להקריבו בא"י לכן אסור חלב משא"כ לאסור לגמרי אף בזמן הזה א"ר ודוקא במצה שפיר כתבו התוס' כיון דכתיב שני פעמים בכל מושבותיכם שפיר מוכרח דאפי' בחו"ל בזמן שאין בהמ"ק קיים מצוה לאכול מצה כיון דפסח אינו נוהג בבמה וצריך מקדש דוקא משא"כ על חלב ודם שפיר י"ל דמחד מבכל מושבותיכם ה"א דדוקא בזמן היתר הבמות דיש מקום להקריב קרבנות אף בחו"ל אסור חלב בחו"ל אבל בזמן שאין היתר במות לא יהי' אסור