כלי חמדה במדבר שיא

ורגליהם בבואם אל אוה"מ ירחצו מים ולא ימותו היינו אפי' בלא עבודה אמנם בגשתם אל המזבח ה"ד לשרת וע"ז מסיים הקרא והיתה להם חק עולם ל ולזרעו ולדורותם, והיינו שד"ז של הקרבה היא לדורות משא"כ הדין דב"ר להיכל אינה מצוה לדורות אלא כ"ז שהי' המשכן במדבר שהי' חומר להיכל כקדק"ד אמנם לדורות גם בהיכל א"ח בלא עבודה

ה) בפ' ויקרא (ג' טו"ב) חוקת עולם לדורותיכם בכ"מ כל חלב וכל דם ל"ת ובתורת כהנים חוקת עולם לבית העולמים, לדורותיכם שינהג הדבר לדורות בכל מושבותיכם בארץ ובחו"ל, ועי' בזית רענן שכ' דה"א דדוקא במדבר דהי' אסורין בבשר תאוה והי' מקריבין שלמים לזה הי' אסורין בחלב אבל כשנבנה בית עולמים ומותרין לשחוט בכ"מ לא נאסרו בחלב קמ"ל ול"ז להבין ד"ק הרי כתיב לדורותיכם בכל מושבותיכם לאסור אכילת חלב תמיד וא"כ מהכ"ת דבזמן שבהמ"ק קיים יהי' מותרין באכילת חלב

ועלה בדעתי בכונת המג"א ז"ל דהנה באמת מקשינן בגמ' על חלב ודם דהיכא קרב לגבוה הא בעינן ממשקה ישראל ותרצינן דמצותו בכך ומעתה י"ל דא"ל דגלי קרא דחוקת עולמים ה"א דדוקא במדבר דבשר תאוה הי' אסור א"כ ל"ש לאסור חלב ודם מצד דאינו מהמותר לישראל כיון דבמדבר גם הבהמה אסורה קודם שהקדישה ואע"ג דלאחר שהקדישה ונשחטה לשם שלמים ואחר זריקת דמה הבשר מותר והחלב אסור בזה שוב ל"ש לאסור לגבוה משום מהמשקה לישראל דהרי בהקדישה ואח"כ נטרפ' ג"כ ל"ש לאסור משום משקה לישראל מכ"ש הכא דאינו חל איסור חלב אלא לאחר שכבר נזרק הדם ובלא"ה י"ל דאין איסור חלב ודם חל על איסור מוקדשין ולכן שפיר אמרינן דחלב אסור באכילה ואעפ"כ קרב לגבוה משא"כ אח"כ כשהותר בשר תאוה ע"כ דגם חלב מותר דאל"כ איך קריבין לגבוה הא צריך להיות אסור משום משקה ישראל וה"א אע"ג דכתיב לדורותיכם בכ"מ היינו רק בזמן שאין מקדש ואינן קריבין ע"ג מזבח משא"כ בזמן שיש מקדש וקרב ע"ג מזבח ע"כ דמותרין באכילה

וי"ל יותר דה"א דעכ"פ כהנים מותרין באכילת חלב הקרב לגבוה ולא יהי' להם אסור מצד אכילת חלב ובזה שוב בכלל מן המותר לישראל כיון דחלב הקרב ע"ג המזבח לית משום איסור חלב לכהנים עכ"פ וכמו"ש המרש"א ז"ל דמה"ט מליקה לא הוי בגדר אסור לישראל קמ"ל קרא דחוקת עולם דאף לבית עולמים נאסר חלב אפי' של קדשים ואפי' לכהנים והא דקרב לגבוה הוא משום דמצותו בכך

אמנם בפירוש הראב"ד ז"ל כתב בזה"ל חוקת עולם לבית עולמים על כל חלב לד' מהדר דאע"ג דכתיב פתח אוהל מועד לעיל דבמשמע דבמשכן קמיירי קמ"ל חוקת עולמים אף בבית עולמים זה נוהגין כן לדורתיכם שינהג הדבר לדורות השתא קא מהדר על איסור חלב שנוהג בכל מושבותיכם בין בארץ בין בחו"ל ואית דמפרשי שינהג הדבר לדורותיכם משום דכתיב ל"ת דמשמע להאי דרא בלחוד קאמר קמ"ל בכל מושבותיכם בין בארץ בין בחו"ל דסד"א כיון דבענין דקרבנות כתיבא וכו' והאי לישנא מפורש בקידושין פ"א גבי מושבות

מיהו קשי' לי ברישא גבי בהמה טמאה ודגים טמאים ושרצים דכתיב בהו שקץ הם לכם ולא כתיב בהו דורות ה"נ לא אתסרו אלא להאי דרא אלא מחוורתא כפירוש קמא ואם אמרת מסוגי' דקידושין לק"מ דעל דרשה דהכא קא סמיך ולישנא קצרה נקט עכ"ל הראב"ד ז"ל מבואר מד' הראב"ד ז"ל דהפירוש לבית עולמים היינו דמצות הקרבת חלב לגבוה נוהג גם בביהמ"ק דה"א דהוא רק ממצות משכן וכן פירשו כל המפרשים ועי' בנוב"י דפשיט לי' ג"כ שכן פירוש הת"כ אך צ"ע ההסבר בזה ומה גם דקשה מאוד מה נעשה בהחלב של קדשים לדורות הרי באכילה אסור: