כלי חמדה במדבר שי

בזבחים (ד' ל"ב) דסברת הואיל לא אמרינן אלא היכא דהוא מתורת דחוי' אבל לא היכא דהותרה א"כ י"ל דקודם מתן תורה דלא היתה עדיין מצות שמחת יו"ט ומלאכת או"נ הוי רק הותרה ל"ש מתוך ומעתה י"ל דו"ד קודם מתן תורה אבל לדורות דנצטוו במצות שמחת יו"ט א"כ מלאכת או"נ לצורך או"נ יהי' מותר משום מצוה דשמחת יו"ט ושוב אמרינן מתוך ושוב לא יהי' נוהג אזהרה דכל מלאכה לא יעשה בהם קמ"ל קרא דנוהג לדורות והיינו דלא אמרינן מתוך אלא בהוצאה והבערה אבל כל מלאכת או"נ אינו מותר אלא לצורך או"נ ושפיר מתקיים הקרא דכל מלאכה לא יעשה בהם לדורות

איברא דז"א דאטו בשביל שנוסף מצוה ג"כ יהי' רק בגדר דחוי' וא"נ דהיכא דהותרה לא אמרינן מתוך פשיטא דבנוסף מצוה ג"כ שדוחה ג"כ ל"ש מתוך ועי' בהסכמת הג' מוהר"י מדזיקעוו שליט"א לס' לקח טוב ששגה בזה שרוצה לומר דביו"ט של עצרת דאיכא מצוה לר"א מודה דאמרינן מתוך אע"ג דבכ"מ לא אמרינן מתוך ולענ"ד ז"א כמושכ"ל

אמנם מה די"ל בזה בביאור דעת רש"י ז"ל דהנה לכאו' קשה למה דאמרינן מתוך הרי בטל אזהרה דכל מלאכה לא יעשה אך ז"א כיון דרק מקצירה ואילך הותרו המלאכות לצורך או"נ כמו דממעט בירושלמי מאך וא"כ שפיר מתקיים הקרא דכל מלאכה לא יעשה אך י"ל דהא דמותר רק מקצירה ואילך היינו דוקא קודם שנצטוו על שמחת יו"ט אבל לאחר שנצטוו על שמחת יו"ט ומותר כל מלאכות לצורך או"נ מצד עדל"ת שפיר י"ל דמותרין כל המלאכות לצורך או"נ וממילא למ"ד דאמרינן מתוך בטל כל הלאו דלא יעשה כל מלאכה וע"ז צריך קרא דאיסור מלאכה נוהג לדורות והיינו מטעמא דגם לדורות דיש מצות שמחת יו"ט אינו מותר מלאכת עבודה ולא אמרינן בזה עדל"ת ניה"ק ההכרח דא"א בלא"ה ומותר מצד עדל"א מ"מ כיון דמותר רק מכח עשה דוחה לא אמרינן מתוך שהותרה לצורך ויש להאריך הרבה בענינים אלו אמנם אין זה מגמתי בקונטרס הלז כי לא באתי בזה אלא להעיר ראשי פרקים מה שיש לומר בכ"מ שנאמר בתוה"ק לדורותיכם וישמע חכם ויוסיף לקח

ג) בפ' ואתה תצוה דנרות עי' מ"ש בזה בנו"ב ז"ל דה"א כיון דמצוה תלוי' בשמן לכן יהי' נוהג דוקא בכהן המשוח בשה"מ והדוחק נגלה לעין כל

אמנם לענ"ד נראה עפמ"ש בפ' פקודי סוף אות א' בהא דמבואר בירושלמי דשקלים פ"ד ה"ב דהשלחן והמנורה והמזבחות מעכבין זא"ז דזה רק כשהם במקדש והם שלא במקומן מעכבין זא"ז אבל אם ליתני' כלל אין מעכבין זא"ז עיי"ש מש"כ בזה ונראה דלזה אמרה תורה לדורותם שנילוף מזה דאפי' במקום שלא יהי' כל הכלים מ"מ מצ"ע להדליק המנורה ונהי דבאיתני' מעכבין זא"ז מ"מ בליתני' גלי קרא דלדורותם דאינו מעכב וז"נ לענ"ד

ד) בפ' תשא בענין קידוש יו"ר שנאמר בתוה"ק והיתה להם חק עולם לו ולזרעו ולדורותם ועי' בנוב"י מ"ש בזה ולענ"ד נראה דהנה בתוה"ק נראה דיש חילוק בין היכל למזבח דעל היכל חייב גם על ב"ר בקידוש יו"ר ואם נכנס להיכל ב"ר בלא קידוש יו"ר יש עליו ח"מ משא"כ בעזרה אינו חייב אלא בעבודה אך רש"י ז"ל מפרש בבואם אל אוהל מועד להקטיר קטורת ועי' בשפתי חכמים בשם הנח"י דרש"י ס"ל דלשרת קאי על היכל ג"כ

אמנם לענ"ד יש להעיר בדבר חדש עפמ"ש הספורנו בפ' אמור לחדש דכל זמן שהי' ישראל במדבר והי' הענן מכסה את המשכן הי' להיכל דין קדק"ד ולכן לא הי' נכנס לתוכו אלא אהרן להקטיר קטורת ולהטיב את הנרות א"כ י"ל דהי' לו חומר שהי' צריך קידוש יו"ר בבואו להשתחוות אפי' בלא עבודה ולפי"ז יהי' פירושא דקרא כך ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם