כלי חמדה במדבר שט

אמנם בפסח דורות שמצותו רק במשכן ובמקדש דינו ככל קרבנות וה"א דבזמן שאין מקדש נהי דא"א לעשות פסח דורות אבל עכ"פ נעשה כפסח מצרים שזה יהי' מותר בכל מקום כיון דאינו זורק את דמו על המזבח ואינו מקטיר את האימורים א"ד כקדשים להיותו אסור בחוץ קמ"ל קרא דאינו נוהג לדורות אלא בזמן שבהמ"ק קיים ובמקדש דוקא ככל קרבנות אבל פסח מצרים כמות שהי' במצרים לא הי' אלא בפעם זה בלבד ולא לדורות

ועפ"ז נ"ל לת' דברי רש"י ורע"ב ז"ל בפסחים במשנה דמקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין ופי' רש"י הטעם שנראה כאוכל פסחים בחוץ לארץ ותמה בתוס' יו"ט ז"ל הא אכילת פסחים בכל העיר ולא בכל הארץ עיי"ש שכ' שאיזה תלמוד טועה כ"כ אמנם להנ"ל יובן היטב דבאו לפרש דמקום שנהגו שלא לאכול דלכאו' אינו מובן דאיך נימא דהוא פסח הא לא הי' זריקה והקטרה על המזבח וזריקה מעכב וא"כ לא נוכל לטעות דהוא פסח לכן פירש"י דיש לחוש שמקיימין מצות פסח כמו בחוץ לארץ דהיינו כמו שהי' פסח מצרים שהי' ג"כ בחוץ ולא הי' בו זריקה והקטרה ע"ג המזבח ואעפ"כ היתה בו קדושת פסח ובאמת גם זה אסור באם עושה בזה"ז פסח כמו פסח מצרים אם עשהו לשם פסח הוי כמקריב קדשים בחוץ ועי' מ"ש בפ' בא אות ג' בשם החת"ס ז"ל ואכמ"ל יותר

ב) שם פסוק טו"ב ושמרתם את היום הזה לדורותיכם חוקת עולם וברש"י לפי שלא נאמר אלא על החגיגה חזר ושנאה על המלאכה שלא תאמר אזהרת כל מלאכה לא יעשה לא לדורות נאמרה אלא לאותו הדור עכ"ל ותמה ע"ז הגר"י פיק ז"ל דמהכ"ת נאמר כן וכונתו כיון דכבר גלי קרא דהיו"ט נוהג לדורות עולם מהכ"ת נאמר דלא יהי' איסור מלאכה נוהג לדורות כיון דהוא יו"ט ממילא איתסר בעשיית מלאכה ג"כ והוא באמת שאלה עצומה ותימה על הנו"ב ז"ל שכ' על הג' ר"י ז"ל שטעה טעות גדול וברור הדבר שכוונת הגר"י ז"ל כדאמרן

ומה שנראה בזה בדעת רש"י ז"ל שמדקדק בלשונו הזהב שלא תאמר אזהרת שכל מלאכה לא יעשה לא לדורות נאמרה דהנה ברש"י ז"ל לעיל בקרא דכל מלאכה לא יעשה בהם פי' אפי' ע"י אחרים והוא מהמכילתא וברמב"ן ז"ל תמה הא אמירה לעכו"ם הוא רק שבות ות' הפנים יפות ז"ל כיון דקודם מתן תורה הי' להם דין ב"נ וכ"כ המבי"ט בת' דנכרי לנכרי יש שליחות והוי איסור תורה ומעתה ז"ד השתא אבל לדורות לאחר מ"ת דנתקדשו בקדושת ישראל שפיר י"ל דלא יהי' נוהג אזהרה זו דכל מלאכה לא יעשה אפי' ע"י עכו"ם כיון דא"ש לנכרי לכן אמרה תורה ושמרתם את היום הזה לדורותיכם דענין שמירה כולל גם הרחקה שלא יבא לידי מלאכה והפירוש דלכן אסור לדורות אפי' ע"י עכו"ם אע"ג דא"ש לנכרי וזה ביאור נכון בדברי רש"י ז"ל

ומה שי"ל עוד בדעת רש"י דלכן צריך קרא באיסור מלאכה לדורות דהנה לכאו' קשה לפמ"ש הראשונים ז"ל דלכן לא נאמר קרא דאך אשר יאכל לכל נפש בכל הרגלים רק הכא היינו משום דכתיב כל מלאכה לא יעשה בהם לכן צריך היתר או"נ משא"כ בכ"מ כתי' גבי מלאכ' יו"ט רק מלאכת עבודה וממילא אימעיט מלאכת א"נ דאינן בגדר מלאכת עבודה וקשה סוף כל סוף איך כתיב כאן כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש מבואר להדיא דאפי' מלאכת או"נ אינו מותר אלא לצורך או"נ ואמאי הא אמרינן מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך

אך י"ל לפימש"כ המפ' דענין מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך הוא כמו דאמרינן בש"ס הואיל ואשתרי אשתרי וא"כ לפ"מ דמסיק רבא