כלי חמדה במדבר שב

ראוים לסמיכה הן מפאת גודל חכמת התוה"ק שצריך להיות מתנאי הסמיכה והן מפאת הדברים האחרים הצריכים למשפטי התורה אשר בלעדם א"א להיות סמוך אפי' לדבר פרטי ממשפטי התורה אולם דעת המר"י בי רב ז"ל בקונטרס הסמיכה שם ד' ע' דכפי הדור והזמן צריך לבקש סמוכים שאין ממנין סמוכין מן המתים והרי אפי' בדורו של מרע"ה לא נמצאו התנאים הצריכים לממונים ועיי"ש כל דבריו הקדושים נראה דס"ל דחילוק הוא בין כשבאין למנות סנהדרין לד"נ דאז מעכבין כל התנאים שכ' הר"מ ז"ל אבל ב"ד של שלשה לקנסות ולמלקות אין מעכבין כל התנאים האלו

וראה זה פלא מה שמצאתי בתוס' הרא"ש להוריות (ד' ז' ע"א) בד"ה ה"ד הא דקאמרת הורה בפנ"ע מתכפר בפנ"ע שכ' בזה"ל ולא ברירא לי שפיר מה הפירוש מופלא דראוי להוראה היינו דגמיר תלמודא כשמעון בן עזאי וגמיר וסביר מה חסר לי' להיותו נקרא מופלא ואפשר דמושיבין בסנהדרין אע"פ שאינו ראוי להוראה אי לא משכח ראוי להוראה ואותם הראוים להוראה נקראים מופלאים והכא מיירי שכולן ראוים להוראה עכ"ל. מבואר מד' הרא"ש ז"ל שממנין בסנהדרין אפי' מי שאינו ראוי להוראה אם לא משכח ראוי להוראה

וכשאני לעצמי הי' נלענ"ד דפירוש הגמ' דאין ממנין בסנהדרין אלא מי שראוי להוראה אמנם אם נמצא בעיר מופלא יותר מהם אע"פ שאינו מכלל הסנהדרין כגון שלא הי' ראוי למנותו מחמת זקנה או שא"ל בנים וכיו"ב מ"מ צריכין להתישב עמו בהוראה ובלא"ה לא הוי הוראה מעלי' כיון שהי' להם ללמוד ממנו כיון שהוא גדול מהם בתורה אע"פ שאינו מסנהדרין הכלל שכל שיש גדול ממנו ואינו נמלך עמו בהוראה חדשה שנולד ספק לסנהדרין לא הוי בגדר הוראת ב"ד וכן בכהן משיח לא הוי בגדר הוראת כהן משוח דכללא דיכול ללמוד ולא למד הו"ל כמו מזיד בהוראה ואין זה בגדר הוראת ב"ד ובזה אתי פירוש הגמ' כפשטא אמנם מד' רש"י ז"ל בד"ה והא הוראה דידי' לאו כלום הוא שכ' בזה"ל דכיון "דאינו מופלא לא ידע מאי קא מורה" ולא הוי הוראה מעלי' נראה ג"כ דמפרש כהרא"ש ז"ל דאינו מופלא היינו שאינו בעל הוראה ומוכרח מזה דממנים בסנהדרין אפי' מי שאינו ראוי להוראה וזה פלא בעיני ותמהני על רבותינו המר"י בי רב והמרלב"ח ז"ל שלא עמדו בזה כלל

וי"ל עוד דאפי' א"נ כשיטת המרלב"ח דא"א לסמוך אפי' לב"ד של שלשה אלא מי שהוא גדול הדור ושלם בשאר מעלות שאינו נמצא בדור זה מ"מ מתקיים בי' לדורותיכם כיון דאין זה מניעה מחוק התורה אלא מצדינו שלא נלמוד בשקידה שיהי' בינינו אנשים ראוים לסמיכה זה אינו בגדר ביטול כיון דיש אפשרות אם ישקדו ישראל על התורה ימצאו תמיד אנשים כאלה שפיר מתקיים בזה לדורותיהם וצ"ע עוד הרבה לברר דברים אלה ואכ"מ כי לא באתי בזה אלא לבאר ד' הרמב"ן ז"ל שנראה מדבריו ז"ל דמשכח"ל דיני מלקות וקנסות בזה"ז אף בחו"ל ע"י סמוכים שנסמכו בא"י וממילא כשרים לדון הכל גם בחו"ל

ויש להעיר בזה מדברי הרמב"ן ז"ל מובא בר"ן ז"ל בסוף פ"ק דתענית שכ' דאין שום תענית ציבור בבבל והטעם מפני שהדיינים שלהם הדיוטות הם ולא סמוכין ולא הי' להם נשיא שתהי' גזירתם קיימת על כל ישראל עיי"ש נראה מבואר מד"ק דאפי' בזמן דאיכא סמוכין מ"מ בבבל לא הי' סמוכין וזה צ"ע דמלבד דאם נסמכו בא"י שוב יכולין לדון גם בבבל מלבד זאת הרי מבואר בתוה"ק בכל מושבותיכם משמע דהמצוה כן הוא שיהי' לדורות גם בבבל ב"ד סמוכים לדון ד"ק וכמו"ש הרמב"ן ז"ל עצמו כאן ועי' בר"מ ז"ל פ"ב מה' שופר ה"ט שכ' דבזה"ז אין תוקעין בשופר בשבת אלא במקום שיש בו ב"ד קבוע והוא שיהי' סמוך בא"י