כלי חמדה במדבר שא

כמבואר מדבריו בפי"ג מאיסורי ביאה ה' טו"ב עיי"ש וצ"ב דלשיטתו ליכא למילף מלדורותיכם וא"כ אמאי לא יהי' צריך מומחין הא משפט כתיב בי' אך באמת א"ש בפשיטות דהר"מ ז"ל אזיל לשיטתו דסובר דלא אמרינן ער"פ וס"ל דמה"ת ל"צ בהודאות והלואות מומחין וא"כ י"ל דנהי דבגר כתיב בי' משפט מ"מ לא עדיף מהודאות והלואות דג"כ סגי בתלתא הדיוטות

הן אמת דמלשון הר"מ ז"ל פ"ה מסנהדרין נראה קצת דגם בהודאות והלואות צריך לבא לטעמא דשליחותי' קעבדינן וכבר תמה בזה הרב לח"מ ז"ל כיון דס"ל להלכה דמדאורייתא חד נמי כשר ממילא סגי לי' בג' הדיוטות מדינא דאורייתא ולמה צריך לטעמא דשליחותי' קעבדינן אמנם לענ"ד, נראה פשוט לפמ"ש מרן ז"ל לקמן סק"ג להעיר דאיך משכח"ל הוה"ל הא הוי עדות שאאילה"ז כיון דאם יתזמו א"צ לשלם דהזמה קנס הוא וא"כ גם הודאות והלואות לא משכח"ל כיון דבדיני הזמה צריך מומחין וכבר קדמו בזה הג' בעל כסא דהרסנא בת' בש"ר ס' י"ב עיי"ש בקיצור נרמז הרבה מד' מרן ז"ל

ומ"ש מרן דלהר"מ דס"ל בפכ"א מה"ע גבי שן ועין דחיוב תפיסה חשיב ילה"ז ה"ה אם מהני תפיסה מעדים מקיים בהו כאשר זמם אתד"ק מלבד שיש לחלק בין הנושאים דהיכא דמחייבי ממון גמור צריך שגם הם יתחייבו ממון גמור דאל"כ לא הוי ממש כאשר זמם מלבד זאת גוף ד' מרן ז"ל בכסף משנה שם שהחליט בדעת הר"מ ז"ל דלכן העדים צריכין לשלם כיון דהי' מהני תפיסת העבד עכ"פ ובקל יכול לתפוס הו"ל כאילו הפסידו לו ממון גמור תמי' בעיני לפ"ד מהרש"ל דבספיקא דדינא נהי דמהני תפיסה מ"מ גם השני יכול לחזור ולתפוס א"כ נראה דאף א"נ סברא זו מ"מ בשו"ע ליכא למימר דמשום זה הפסידו לו ממון כיון דעפ"י דין א"צ לשלם לו ואי דיכול הי' לתפוס הא הי' האדון יכול לחזור ולתפוס וא"כ איך נוכל לומר דמשום זה יהי' העדים צריכין לשלם כשהוזמו

ומכח זה נראה עיקר כמו"ש בלח"מ לפרש ד' הר"מ ז"ל דמיירי אם תפס העבד ועפ"י העדים צריך להחזיר דאז שפיר הפסידו לו ממון וא"כ אין הוכחה מד' הר"מ לסברא זו דבקל יכול לתפוס יהי' חשיב ממון ובפרט לפ"ד הסוברים דגם בקנס אע"ג דמהני תפיסה מ"מ יכול לחזור ולתפוס כמו שיתבאר בעזה"י לקמן א"כ ברור הד' דהוי עדות שאאיל"ה לענין הודאות והלואות וא"ל הא הוי ילה"ז אם יהי' סמוכין והוי בגדר ילה"ז דמה נעשה בדור דליכא חכמים בא"י הראוין לסמיכה ועי' מ"ש לקמן בשם המרלב"ח ז"ל וא"כ שפיר גם בהודאות והלואות צריך לבא לטעמא דשליחותי' קעבדינן וא"ש ד' הר"מ ז"ל אך ז"ד בהודאות והלואות אבל בגר שפיר אמרינן דמד"ת כשר בג' הדיוטות ול"צ לבא לטעמא דשליחותי' קעבדינן כלל אבל א"נ כר"א דער"פ כתיב כאן ובהודאות והלואות ג"כ מד"ת צריך ג' מומחין דוקא ה"ה בגר יהי' צריך ג' מומחין מה"ת ורק מצד שליחותי' קעבדינן כשר בהדיוטות וז"ב בדעת הר"מ ז"ל ולפי"ז דעת רבינו נתנאל ורשב"א יבמות ונמוק"י דס"ל דגר בזה"ז ד"ת מדכתיב לדורותיכם מבואר דס"ל דל"מ סמיכה בזה"ז ודלא כהר"מ ז"ל

הן אמת שיש עוד לעי' בעיקר הדבר שנראה מד' רבותינו ז"ל דאם משכח"ל סמיכה בזה"ז שפיר מתקיים לדורותיכם אף א"נ דבעי רק מומחין כיון דמשכח"ל תמיד מומחין ע"י שנחדש את הסמיכה והא מגדרי הסמיכה צריך שיהי' הנסמך גדול הדור ובשלימות המעלות ואם לא נמצאו כאלה בא"י בודאי דל"ש סמיכה וא"כ איך מקיים בזה לדורותיכם

וראיתי שכבר ישבו על מדוכה זו רבותינו המרלב"ח אאמר"י בי רב ז"ל שדעת המרלב"ח בקונטרס הסמיכה ד' ס"ב ע"א [ד' לבוב] שא"א הסמיכה בדורו מפאת כי לא נמצאו חכמים שיהי'