כלי חמדה במדבר ש

מה"ת כ"א בשוא"ת ובעניי איני יודע איזה איסור תורה יש בזה ל"מ לפ"ד הטור אהע"ז ס' ט"ז דפוסק להלכה דבשאר אומות ליכא איסור כלל מה"ת אפי' דרך חיתון ורק בז' אומות איכא הלאוין דלא תתחתן ולא תקח עיי"ש. א"כ שפיר אמרינן דהם אמרו והם אמרו דגם גר בזה"ז מותר בבת ישראל

אך אפי' לפי"ד הר"מ ז"ל דס"ל דהלכה כרשב"י וכל המסירין בכלל לא תתחתן מ"מ הא מבואר בר"מ ז"ל פי"ב מאסורי ביאה ה"ה דהבא על בת גר תושב אין קנאין פוגעין בו ונראה דקאי על כל הני כ' לעיל דבזה ליכא הלאו דלא תתחתן כיון דמלא יסיר דרשינן א"כ ז"ד בנכרי העובד עבוד"ז אבל בנכרי שאינו עובד עבוד"ז ל"ש זה וא"כ גר בזמנינו כיון דמקבל עליו כל התורה כולה ואינו עובד עבוד"ז לו יהי' דמה"ת אינו גר מעלי' אבל עכ"פ לא גרע מגר תושב ונהי דבזמן שאין היובל נוהג אין מקבלין גר תושב מ"מ גר גמור דמקבלין א"כ מה"ת הוי עכ"פ כמו גר תושב ובתו אינה אסורה אלא מדרבנן וכמו כן הא בעצמו מותר בבת ישראל מה"ת ולא נשאר אלא איסור דרבנן ומדרבנן הוי גר גמור וז"ב מאוד לענ"ד ועי' בנתה"מ ס"ק א' שלא הקשה מזה רק מהא דאין תופסין קידושי שני וע"ז י"ל מצד אפקעינהו רבנן לק"מ אבל מזה דאיך מותר לישא בת ישראל לא קשה לי' כלל וע"כ הכוונה כדאמרן דבזה ליכא איסור תורה כלל

ואל תשיבנו מד' התוס' כתובות ד' י"א ע"א ד"ה מטבילין אותו שהקשו דאיך הוי גר מדרבנן ושרינן לי' בבת ישראל א"כ נראה מבואר דאיכא איסור תורה בגר מדרבנן אם נושא בת ישראל י"ל דהתם שאני כיון דהגדילו יכולין למחות וא"כ עדיין אינו גר ברור אף מדרבנן ובפרט דשייך עדיין הך חששא דכי יסיר דדילמא ימחה כשיגדל והרי אשתו עמו והוא נכרי גמור משא"כ הכא דמדרבנן הוי גר גמור נראה ברור דליכא איסור תורה בלקיחת בת ישראל לפי"ד הר"מ והטור ז"ל ומה שהקשה מרן זצ"ל משחיטה דאיך מותר לשחוט הא מה"ת אינו בר זביחה

נראה לענ"ד לת' לפ"מ דנראה לחדש דנהי דשחיטת גר תושב פסולה מצד דאינו בר זביחה מ"מ אם יקבל עליו בנדר שלא יאכל נבילות הוי בר זביחה מעלי' לפ"מ דמבואר בירושלמי נזיר פ"ט ה"א דר' יונה ס"ל דגם נכרי הוא בבל יחל והיתר חכם אין להם עיי"ש וא"כ הרי מוזהר אנבילות מצד קבלתו ומקרי בר זביחה כיון דעכ"פ אסור לאכול נבילות ומעתה ה"ה בגר בזה"ז דמקבל עליו המצות א"כ גם מה"ת אסור לאכול נבילות מצד נדר עכ"פ ושוב הוי בר זביחה והרי קטן מקרי בר זביחה משום דאסור ליתן לו איסור בידים אע"ג דהוא אינו מוזהר כלל א"כ מכ"ש גר דמוזהר עכ"פ מצד נדר שלא לאכלו מקרי בר זביחה כנ"ל נכון בזה בעזה"י

ואפי' למ"ד בירושלמי שם דאין ב"נ מוזהר על בל יחל וא"צ התרת חכם מ"מ נלענ"ד עפ"מ שחקרו האחרונים דגם מכשיל את חבירו באיסור דרבנן איכא לפנ"ע מה"ת כיון דעכ"פ נותן לפניו מכשול ובמק"א הארכנו לברר ד"ז ואכ"מ א"ר כמו דקטן מיקרי בר זביחה מפני שאסור להושיט לו נבילות ה"ה גר מדרבנן כיון דמדרבנן הוא גר גמור ואסור לו מדרבנן עכ"פ נבילות וא"כ שוב אסור ליתן לו מה"ת מצד לפנ"ע כנ"ל ושוב מקרי בר זביחה כיון דאסור ליתן לו נבילות מה"ת ועי' בזה כי הוא הערה נכונה בעזה"י

ונחזור לענין שאנו עסוקים בו דהנה לפי המתבאר מדברינו אלה שפיר י"ל דגר בזה"ז הוא ג"כ מצד שליחותי' קעבדינן ולפי"ז אין מזה סתירה לדעת הר"מ ז"ל דהיום משכח"ל סמוכין ובאמת לדידי לא דרשינן לדורותיכם כלל דגר בזה"ז דאורייתא דלא נשמע כלל מלדורותיכם כיון דאפשר גם בזה"ז בסמוכין כנ"ל אך באמת נראה שדעת הר"מ ז"ל דגר מה"ת א"צ מומחין