כלי חמדה במדבר רצז

ממש ממ"ש הג' בעל מג"א ז"ל דס"ל דלא חשבה הר"מ ז"ל משום דאינו נוהג אלא לעת"ל שז"א כמו"ש לעיל אלא אדרבה דהר"מ ז"ל סובר כיון דאמרו חז"ל שעתידה א"י להתפשט בכל ארצות א"כ לעת"ל כשיבוא משיח צדקינו תתפשט א"י בכל הארצות ויוכל כל אחד לקיים מצות ישיבת א"י בכל מקום שהוא ולכן אין למנות מצות ישיבת א"י למצ"ע כיון שלא יהי' נוהג לעת"ל

אמנם לקושטא דמילתא אין זה מספיק דמלבד שאין פירוש דברי חז"ל כפשטם שיהי' קדושת א"י בכל העולם מלבד זאת כ"כ במק"א שנראה דבמצרים דאיכא לאווין שאסור לשוב שמה ולדור שמה דירת קבע גם לעת"ל לא יתפשט בה קדושת א"י כיון שהתוה"ק אמרה בזה עד עולם נראה שתשאר תמיד לעולם ועד בגדר מצרים ולא יחול עלי' קדושת א"י

ויש לה"ר לזה מד' הספרי דברים בקרא אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע אבא יוסי בן חנין אומר משום אבא כהן ברדלא אלו זכו ישראל כיון שעלו פרסות רגליהם מן הים הי' נכנסין לארץ שנאמר עלה רש כאשר דיבר וגו' עכ"ל ולכאו' אין הדברים מובנים כלל ונראה בביאור הדברים דאם הי' זכו ישראל והי' התיקון הגמור בקבלת התורה א"כ הי' אז א"י נתפשט בכל הארצות כמו שיהי' לעת"ל וא"כ באמת הי' הכל א"י

אך צ"ע לפ"ז אמאי דוקא מים סוף ואילך אמנם לדברינו א"ש דמצרים גם לעת"ל לא יהי' עלי' קדושת א"י כיון דאסרה תורה לדור במצרים אך יש להעיר בזה לפ"ד הר"א ממיץ ז"ל בס' יראים דס"ל דאין האיסור לדור במצרים כ"א בהיות שמה מצרים א"כ לעת"ל כשיכירו כולם מלכות השי"ת ממילא יתבטל האיסור מלשוב למצרים ושוב י"ל דגם במצרים תתפשט קדושת א"י ויש הרבה להאריך בזה ואכ"מ

ב) שם (ל"ה כ"ט) בקרא והיתה אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם כתב הרמב"ן ז"ל בזה"ל בכל מושבותיכם למד שתהא סנהדרין נוהגת בחו"ל כל זמן שנוהגת בא"י לשון רש"י, וכן הדבר שלאחר החורבן אינה נוהגת לא בא"י ולא בחו"ל כמו שאמרו רבותינו בפ' ד"מ ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהי' בימים ההם בזמן שיש כהן יש משפט בזמן שאין כהן אין משפט ושנו במכילתא מנין שאין ממיתין אלא בפני הבית שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות אם יש לך מזבח אתה ממית וא"ל אין אתה ממית אבל לא מצאת במצוה שתלוי בזמן הבית שיאמר בה לדורותיכם בכל מושבותיכם כי זה יורה אפי' בזמן הגלות בחו"ל כמו שנאמר בשביתת חג השבועות ובאיסור החדש לחייב בהם בחו"ל בזה"ז שלא נתלה אותו בעומר ובמנחה חדשה וכן בחלב שלא נתלה אותו בקרבנות ואולי הם דורשים אלה לכם לחוקת משפט על הסנהדרין הנזכרים בפרשת תמיד שנאמר לפני העדה למשפט ושפטו העדה ויאמר שתהי' לנו לדורות עדה שופטת אפי' לאחר חורבן לדון דיני קנסות גזילות וחבלות וכל דבר שבממון ושל מלקות ארבעים עכ"ל הרמב"ן ז"ל

והנה דברי הרמב"ן ז"ל הם עיקר גדול מעיקרי תורה שכל מקום שנאמר בתוה"ק לדורותיכם בכל מושבותיכם יורה אפי' בזמן הגלות ובחו"ל ונדבר בזה במק"א כי כתבנו בזה קונטרס מיוחד בשם מיד ולדורות" ע"ד הג' נודע ביהודא ז"ל מה"ת ח' או"ח ס' פ"ז שהתחיל לבאר זה והשאיר עוללת לעני בדעת כמוני למלאות הדברים

אמנם עתה נדבר על מ"ש הרמב"ן ז"ל לפרש הקרא דלדורותיכם בכל מושבותיכם הנאמר כאן שתמי' מאוד דאיך נוכל לומר לדורותיכם בדבר שאינו נוהג אלא בזמן הבית כמבואר בש"ס דילן ובמכילתא [ונראה דש"ס דילן דילפינן מקרא דאל הכהן שבזמן שאין כהן אין משפט ובמכילתא דילפינן מעם מזבחי דבזמן שאין מזבח א"א ממית לא פליגי כלל רק דכוונת המכילתא הוא להורות לנו דאפי' מי שנגמר דינו למיתה