כלי חמדה במדבר רצו

דינא הכי אבל לא בשפחות לכן נראה דאע"ג דעיקר הטעם מצד מצות ישוב א"י של האדון כמוש"ל מ"מ דוקא בעבדים דגם הוא יכול לבא לגדר מצות ישוב א"י כופין את רבו להעלותו משא"כ בשפחות אין כופין את האדון להעלותה וכן בנשים כיון דהם לאו בני חיובא הם לעלות לא"י אני מסופק אם כופין אותה להעלות את עבדה לא"י הכלל שדינים אלו צ"ע ולא מצאתי מי שהרגיש בזה

ובאמת לולא דברי הראב"ד ז"ל שכ' בפשיטות דעבדים כיון דחייבין במצות כנשים חייבין ג"כ בישוב א"י כמו נשים ה"א להיפוך דנשים פטורין ממצות ישוב א"י כיון דלאו בני כיבוש נינהו פטורין ממצות ישוב א"י בעצם אלא חיובם הוא כמו"ש הר"ן ז"ל במצות פו"ר כיון דאי אפשר בלתי הנשים ה"ה נכללין במצוה זו מכח שמסייעות להאנשים לקיים מצוה זו ממילא הם בכלל מצות פו"ר וה"ה במצות ישוב א"י כיון דא"א שיתקיים מצות ישוב א"י בלתי הנשים ממילא גם הם נכללות במצות ישוב א"י ומעתה נראה דעבדים כיון דבני כיבוש הם מחויבין בעצם במצות ישוב א"י ועדיפי הם מנשים דאין חיובן בעצם כ"א מכח הסיועי לאנשים וכן דעת התוס' חגיגה דעבד מצווה בפו"ר אף דאשה פטורה ועיי"ש בפנ"י ובטו"א דהוא מה"ט כיון דנשים פטורות רק משום דלאו בני כיבוש נינהו שוב עבד חייב הן אמת שהטו"א תמה בזה דמ"מ כיון דנשים פטורות יהי' מאיזה טעם שיהי' מנ"ל לחייב עבדים ועי' במנ"ת מצות פו"ר שהאריך בזה

אמנם לענ"ד הד"נ דהרי אא"ל דנשים פטורין לגמרי דהרי הדבר בלתי אפשרי בלעדם וא"כ פשיטא דחייבין מכח הסיוע לאנשים כמו"ש הר"ן ז"ל אלא דאין עליהם חיוב בעצם מכח דאינן בני כיבוש א"כ ז"ד נשים אבל עבדים שוב חייבין לגמרי וה"ה במצות ישוב הארץ נראה ג"כ דזה דומה ממש למצות פו"ר ובאמת ההבדל בין חיוב האנשים לחיוב הנשים הן במצות פו"ר הן במצות ישוב הארץ נראה דבאנשים דהוא חיוב עצם החיוב על כל פרט ופרט וא"א לשום אדם לפטור מחיובו כי כל אחד מחייב במצוה זו אבל בנשים כיון דמצד עצמן אינן חייבין אלא מכח סיועי לאנשים י"ל דאם משתדלת אצל חברותי' ל'שא לבעל ועל ידה מקיים האיש פו"ר נתקיים חיובה

וגדולה מזו שמענו מכבוד יד"נ הרה"ג החסיד מוה' יעקב מאיר שיחי' מגור בשם מורי מאורן של ישראל הגאון מקוטנא זצוקלה"ה שאמר לת' קושית התוס' יבמות ד' ע"ב ע"א על הא דאמרינן בגמ' דעכו"ם בני פו"ר נינהו שתמהו בתוס' הא ב"נ אינו מצווה על פריה ורביה ותי' כיון דהקב"ה ברא עולמו שיהי' שבעים אומות וכן יהי' עד שיכירו כולם מלכות השי"ת וכיון שכן הרי מצווין על פו"ר שיתקיים רצון הבורא ית' אלא שאינן מצווין בפרט אבל בכלל ה"ה נכללו במצות פו"ר אד"ק ודפח"ח וסברת התוס' נראה דזה הוא בגדר לשבת אבל אינם בכלל מצ"ע דפו"ר אך ז"ד ב"נ אבל נשים דמפורש בתורה דתכלית בריאת הנשים הי' להיות עזר כנגדו וא"כ במצות שא"א בלתי הנשים כגון מצות פו"ר וישוב הארץ בודאי הם נכללין במצות אלו מכח חיוב האנשים אלא שאין חיובן בעצם מכח דאינן בני כיבוש ולכן עבדים דבני כיבוש הם שוב חייבין בעצם במצות אלו

ולפי"ז נראה דבדקדוק איתא להך דינא דהכל מעלין רק בעבדים אבל בשפחות ל"ש דינא דהכל מעלין ומובן בפשיטות הק"ו של תוס' הרא"ש דאם נשים יכולין לכוף לבעליהן לעלות לא"י מכ"ש עבדים דבאמת עבדים מחויבין יותר מנשים כנ"ל הארכנו קצת בזה מפני שלא מצאנו למי שיבאר הדברים אמרתי להעלות על הספר מה שאני נבוך בזה

יהי' איך שיהי' עכ"פ נתבאר שדעת הר"מ ז"ל דמצות ישוב א"י מצוה גם בזה"ז ודלא כהמג"א וא"כ הדר"ל קושית הרמב"ן ז"ל אמאי לא מנאה הר"מ ז"ל בין תרי"ג מצות

ולכאו' עלה בדעתי להעיר בדבר חדש בדעת הר"מ ז"ל והוא היפוך