כלי חמדה במדבר רצג

הראשון ולא הי' נוהג בבית שני כלל ולכן אין לחושבו במנין המצות

[ונראה דמה"ט לא חשב הר"מ ז"ל במנין המצות לשאול באו"ת והרמב"ן ז"ל בסוף ספר המצות תמה עליו והמג"א מודה שם להרמב"ן ז"ל וכתב שנראה שהוא מצוה לדורות עיי"ש אמנם לענ"ד טעם הר"מ ז"ל כיון דלא הי' אלא בבית ראשון ובבית שני לא עשו או"ת אין זה בגדר מצוה הנוהגת לדורות וכמו"ש המג"א עצמו בטעם שלא חשב הר"מ ז"ל עשיית הארון למצ"ע ותמהני על המג"א שלא הרגיש בזה]

אמנם כן אע"ג דלא הי' שייך מצות כיבוש הארץ אח"כ אמנם מצות ישיבת' שהוא חלק מהמצוה כמו שנאמר בתוה"ק וירשתם וישבתם היתה נוהגת אף בימי בית שני כ"ז שהי' הבהמ"ק קיים בירושלים והיתה השראת השכינה בישראל היתה נוהגת מצות ישוב הארץ אע"פ שא"ז ישוב הארץ הגמור כיון שהי' משועבדים תחת מלכים אחרים מ"מ קדושת הבהמ"ק שהי' המקום המיוחד להשראת השכינה וקיבוץ כל ישראל לראיי' ברגלים השפיע קדושה על כל א"י והיתה מצוה בישיבתה אמנם לאחר חורבן ליכא מצוה כלל מה"ת דכיבוש ל"ש שבטל הכיבוש מכח השבועה וישיבת הארץ ג"כ אינה מצוה מה"ת כיון דאין בית ואין להקשות לפ"ז אמאי ל"ח הר"מ ז"ל מצות ישוב הארץ כיון דעכ"פ הי' נוהג בבית שני ז"א דישוב הארץ בלא מצות כיבוש אינו מצוה שלימה רק חלק מהמצוה ודוקא אם יכול להיות ירושה וישיבה מתקיים המצוה בשלימות וזה ל"ש אלא אם יוכל להיות שלנו לגמרי דאל"כ אינו בגדר ירושה לנו וממילא ליכא מצות ישוב הארץ ג"כ רק בזמן שבהמ"ק קיים איכא מצוה לדור בא"י מפאת המקדש שבירושלים

ובזה א"ש כל מה שהקשו על המגילת אסתר והארכנו בזה מפני שראיתי רבים מתקשים בדבריו ולענ"ד ברור הדבר כמוש"כ ודברים נכוחים הם למבין כיון דכתיב בתוה"ק ירושה וישיבה בהדדי לא מקרי ישיבה אלא בהיות ירושה והיינו בשעה שהוא שלנו לגמרי אבל בלא זה אינו בגדר ישוב א"י

אמנם אע"פ שדעת המג"א נראה כדאמרן מ"מ יש לעי' אם זה טעם הר"מ ז"ל דהרי מבואר בד' הר"מ ז"ל פ"ח מה' עבדים ה"ט בזה"ל עבד שאמר לעלות לא"י כופין את רבו לעלות עמו או ימכור אותו למי שיעלוהו לשם רצה האדון לצאת לחו"ל א"י להוציא את עבדו עד שירצה ודין זה בכל זמן אפי' בזה"ז שהארץ ביד עכו"ם עכ"ל מבואר מד"ק דהפירוש הכל מעלין אפי' עבדים היינו עבד כנעני שיכול לכוף את רבו לעלות עמו או למכרו לאחר שהולך לא"י וזה כדעת הראב"ד ז"ל שמובא בר"ן ז"ל שם וע"כ דס"ל כמו"ש הראב"ד ז"ל שם דטעמא דמילתא כיון דעבד מצווה במצות כאשה וגם נשים מצוות על מצות ישוב א"י עיי"ש וא"כ מבואר בר"מ ז"ל דגם בזה"ז איכא מצות ישוב א"י וזה סתירה גמורה לד' המג"א בדעת הר"מ ז"ל [בפרט מה שרצה בעל מגילת אסתר להסכים דעת הר"מ ז"ל לדעת התוס' דבזה"ז ליכא מצוה ואינו נוהג ד"ז דהכל מעלין בזה"ז מה שמבואר בר"מ ז"ל להיפוך]

הן אמת שדעת הראב"ד ז"ל בטעם דעבד יכול לכוף את רבו משום דגם הוא מצווה במצות ישוב א"י כאשה קשה בעיני מאוד דא"כ אמאי לא אשמעינן רבותא יותר דגם שפחה כנענית יכולה לכוף לעלות עמה לא"י או למכרה למי שירצה להעלותה לא"י ומ"ש עבד דנקט ועי' באס"ז שם שהביא דעת ר"ת ז"ל דעבד שברח מחו"ל לא"י דכופין את רבו לעשותו ב"ח אם כתב לו שטר על דמיו שהקשו ע"ז דא"כ כל עבד יפקיע את עצמו מרבו עיד"ז שירצה לילך לא"י וכתב לת' בזה"ל יותר מזה עשו חכמים משום ישוב א"י שאשה יכולה להפקיע א"ע מבעלה, וכ"כ בתוס' הרא"ש עכ"ל מבואר מדבריו דיותר רבותא שאשה יכולה להפקיע