כלי חמדה במדבר כט

הי' מצוה בפ"ע. ולכן קאמר הרמב"ן ז"ל דאפי' אם נימא שלא הי' נושא אלא נר המערבי כיון שהי' עדות שהשכינה שורה בישראל מ"מ הי' ג"כ רב מאוד קפ"ג לוגין ויהי' ראי' מזה שדעת הרמב"ן ז"ל דהדלקת נר המערבי הוא מצוה בפני עצמה

ואם כנים הדברים יש לת' בזה קושית הג' בני יונה ז"ל בהא דמקשינן בשבת (דף כ"ב ע"ב) בין למ"ד משום אכחושי מצוה ובין למ"ד משום בזוי מצוה מהא דתנן בנר המערבי ממנה הי' מדליק ובה הי' מסיים ע"ש. ותמה הג' ז"ל מ"ש ממנורה כיון דאין המצוה נגמרת אלא כשנגמרה מצות הדלקה של הז' נרות וא"כ ל"ש לאסור משום אכחושי מצוה כיון דלא מדליק כולם גם אלו שדולקים אינם מצוה כלל והיא קושיא גדולה. אמנם להנ"ל א"ש דקושית הגמ' שפיר מנר המערבי דהי' מצוה בפני עצמה אף בלא שאר הנרות כיון דהי' זמנה גם ביום וא"כ שפיר הוי בכלל אכחושי או בזוי מצוה

איברא דלכאורה יש לתלות הדברים בפלוגתת רש"י ותוס' בפירוש הגמ' ממנה הי' מדליק ובה הי' מסיים. שלדעת התוס' הפירוש דממנה הי' מדליק היינו מזה שהי' דולקת בעצמה ביום והוי מצוה בפני עצמה כיון דלא הי' דולק אלא נר המערבי בלבד. משא"כ לדעת רש"י ז"ל דפירוש דממנה הי' מדליק היינו מהדלקה החדשה אחר ההטבה של נר המערבי והי' ממצות הדלקת הנרות בלילה די"ל דמצוה אחת הן כיון דבלילה המצוה על כל הז' הנרות הוי בגדר מצוה אחת ואין נר המערבי מצוה בלא הם. אך באמת ז"א דעיקר נראה כמש"כ דלדעת הרמב"ן ז"ל דנהמע"ר חלוק במצותו משאר הנרות לענין שצריך להאיר תמיד הוי גם בלילה מצוה בפני עצמה. ואדרבה כשנעיין היטב נראה שלדעת התוס' בפירושו ההדלקה הי' מנר המערבי של יום אין הקושיא מזה דממנה הי' מדליק כיון דכבר הגיע זמן הטבת הנרות ואם לא נדליק ממנה שאר הנרות צריך להטיב אותה א"כ הי' צריך לכבותה ושוב אין עתה זמן ההדלקה כלל וא"כ אין זה בגדר אכחושי ובזוי מצוה כלל כיון דעתה זמן ההטבה ומצוה לכבותה ומה בכך דמדליק ממנה שאר הנרות. לכן נראה דלדעת התוס' אנו מוכרחין לומר דקושית הגמ' מזה דבה הי' מסיים דפירשו התוס' דקאי על הדלקה וא"כ הי' דולק נר המערבי משאר הנרות וע"ז קשה הא איכא משום בזוי ואכחושי מצוה. אך לפ"ז הדר"ל קושית הגאון בני יונה ז"ל כיון דקושית הגמ' ע"כ מזה דהיו דולקין משאר נרות את נר המערבי אע"ג דשאר נרות בלא נר המערבי אינן מצוה כלל ואמאי הוי בגדר בזוי מצוה והיא קושי' גדולה

ונראה מזה כמו ששמעתי מפ"ק אדומו"ר הגאה"ק מאורן של ישראל מסאכאטשאוו שליט"א שאמר שאע"ג דקיי"ל דנרות המנורה מעכבין זא"ז וכל מנורה שאין בה ז' נרות אינה בגדר מנורה ואינה מצוה להדליק בה מ"מ הדלקת ז' הנרות אינן מצוה אחת וכל נר הוי מצוה בפני עצמה ואין אחד מעכב את חבירו. וראי' לזה מהא דמבואר במנחות (דף פ"ח ע"ב) דחצי לוג נמשח להיותו כלי שרת לקדש חצי לוג של כל נר ונר וא"נ דכל הדלקת שבעת הנרות מצוה אחת הן ומעכבין זא"ז א"כ איך נתקדש בחצי לוג הא אין כלי שרת מקדש פחות מכשיעור א"ו דכל נר ונר מצוה בפני עצמה. וכן אמר לי הגאון הצדיק מפילט שליט"א ששמע כן מפ"ק מאוה"ג רבן של ישראל בעל חי' הרי"מ זצוקללה"ה שאמר בזה לבאר תי' הב"י דחלקו את השמן לח' חלקים היינו דחשבו להדליק בכל לילה רק נר אחד שבזה מתקיים ג"כ מצות הדלקה המנורה. ובאמת יש להכריח כן מד' התוס' הנ"ל שפירשו דממנה הי' מדליק קודם הטבת נר המערבי ואח"כ הי' מטיב נר המערבי והי' מדליק את נר המערבי