כלי חמדה במדבר כח

ואופה ולא מנה נוטע ומבשל (כונתו אע"ג דגם נוטע הי' במלאכת המשכן בסממנים) לפי שרצה התנא להזכיר סדר עשיית לחם הפנים דמתחילה זורע ואח"כ אופה עכ"ל. מבואר מדברי קדשו שאע"ג דבאמת אנן ילפינן ממלאכת המשכן והי' בהם נוטע ומבשל. מ"מ התנא נקט זריעה ואפיי' משום סדר לחה"פ ונראה שלמד כן בכונת הש"ס תנא סדרא דפת נקט. וכבוד יד"נ הרה"ג מוהר"מ נ"י מפ"ק הערנו שנראה שרש"י ז"ל ג"כ כיון לזה בפירושו על הא דאמרינן בגמ' סדרא דפת שכ' בזה"ל שהתחיל בו נקיט" ולכאורה תמי' איך התחיל בסדרא דפת הא זריעה הוי בסממנים ג"כ וע"כ דכונתו ג"כ דכמו דהתחיל בזורע ולא בנוטע משום דבלחה"פ היתה רק זריעה מה"ט נקיט אופה במקום בישול ויפה העיר בזה אלא שלשון ר"ה גאון ז"ל נראה קצת שפירש כן מה דאמרינן בגמ' הם זרעו ואתם לא תזרעו היינו בזריעת חטין למנחות וצ"ע בכ"ז

ודרך פלפול י"ל עוד בישוב קושית הגאון אדמו"ר שליט"א דכונת הגמ' שבק תנא דידן בישול סממנין דהי' במשכן אף שלא בגד"ק דהיינו בחלזון ונקט אופה דלא הי' במשכן והיינו שלא בגד"ק כיון דלא הי' אלא בלחה"פ וזה הוי רק גד"ק וא"כ נימא דאין אפיי' ובישול אלא בגד"ק כמו שהעיר בזה באמת בנשמת אדם ועיין בספרי חמדת ישראל דיני שבת אות ובס' אגלי טל מלאכת אופה אות ל"ה דהטעם משום דילפינן מחלזון וא"כ י"ל דזהו קושית הגמ' וע"ז תי' הגמ' תנא בסדרא דפת נקיט

ועפ"ז יש להמתיק ד' הרא"מ ז"ל בס' יראים במלאכת אופה שגרס תנא סדרא דכתיב נקיט ועיין בס' אגלי טל במלאכת אופה אות א' או"ק י"א שביאר דבריו דהיינו מה דכתיב במן את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו. וצ"ע הכונה. ולהנ"ל א"ש מאוד דהיראים ג"כ ס"ל דקושית הגמ' הי' לעיקר אמאי ל"נ מבשל דהי' במשכן אפי' שלא בגד"ק ונקיט אופה שלא מצאנו אלא בגד"ק. ע"ז תי' הגמ' תנא סדרא דכתיב נקט והיינו את אשר תאפו אפו הנאמר במן וזה ג"כ לא הי' גד"ק דמן אינו גד"ק וא"כ מבואר דאפיי' הוי מלאכה אף שלא בגד"ק. ויש עוד הרבה להאריך בזה ואכ"מ כי לא באתי בזה אלא לבאר איזה סברות מה שיש לומר בד' הה"ג ז"ל והמעיין יראה ויבחר

ה) והנה ברמב"ן ז"ל עה"ת בפסוק ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן כתב בזה"ל ואמר שהוא פקיד על כל אלו וכו' ומפני שלא הזכיר באלעזר נושא כמו שאמר בלוים יראה שאינו נושא אותם וכו' וע"ד הירושלמי הכתוב בפירושי רש"י שהוא נושא אותם שהי' משא גדול הקטורת. כי הקטורת שלש מאות וחמשה וששים מנה ומשה רבינו לא פטמה לחצאין "ושמן המאור לשנה שלימה רב מאוד מאה ושמונים ושלשה לוגין" ומנחת התמיד לא ידענו לכמה ימים ישא ממנה אבל הי' אלעזר חזק ואמיץ כי יעקב אבינו וכו' עכ"ל

והנה דברי הרמב"ן ז"ל נפלאין מאוד במ"ש ההפלגה על שמן המאור שהי' קפ"ג לוגין הא זה הי' רק לנר אחד ובאמת הי' צריך ז' פעמים קפ"ג לוגין. ומה שנלענ"ד בזה (אם לא נרצה להגי' ברמב"ן ז"ל ולומר שחסר פה שני תיבות "לכל נר") דהרמב"ן ז"ל לשיטתו דס"ל דלהעלות נר תמיד קאי על נר המערבי וס"ל דמצות נהמ"ע הי' שיהי' דולק כל מעל"ע. אמנם בכ"ז לא היו שופכין לתוכו שמן יותר מחצי לוג כמ"ש הרשב"א בת'. ולפ"ז נראה דסבירא לי' להרמב"ן ז"ל דמצות נר המערבי הי' מצוה בפני עצמה כיון דהי' זמנו חלוק משאר נרות ונהי דשאר הנרות בלא נר המערבי לא הי' מצוה בפני עצמה אבל נר המערבי