כלי חמדה במדבר רפ

לא נתבטל כלל אפי' א"נ א"א חע"א וא"כ הכולל יחול אפי' א"נ דאינו חל על האיסור ושוב אמרינן כולל משא"כ ר"ל לשיטתו דס"ל ל"ש התראה ויקשה מנזיר וצ"ל כתי' התוס' דזה הוי התראת ודאי מצד חזקה דלא יעשה מעשה וא"כ בטל איסור הב' ושוב אמרינן בטלה כולה א"נ דאינו חל לגמרי ול"ש בזה כולל וזה נכון למעי']

ועפ"ז יש לת' קושית התוס' על ר"ל ממשנה דיש אוכל אכילה אחת דחל ההקדש מצד כולל אע"ג דהוי בא מעצמו לפמ"ש בס' נפ"ח ס' צ"ג בחיו"ד בשם מורי הג' מקוטנא שליט"א שכ' דבהקדש לא אמרינן דבטל מקצתו בטל כולו כיון דהקדש צד קנין לגבוה אית בי' וקנינו אינו בטל עיי"ש דבריו כי נעמו וא"כ שוב גם ר"ל מודה דאמרינן כולל שו"ר שעיקר הסברא בכולל כ"כ בת' הרי"מ ז"ל היו"ל מזה שכתבנו שנראה פשוט כאידך צד של הקול יעקב דגם אם הנדר אינו חל כלל במקצתו בטל כולו וא"ש ד' התוס' נדרים הנ"ל וד' המל"מ תמוהין דברור הדבר דאף באוסר של חבירו עליו יש בו מעילה וא"כ נראה דה"ה באוסר עליו איסה"נ דאתני' בי' מעילה וא"כ יפה הקשה כ"ת

אמנם לאחר העיון יש להעיר ענין חדש דאפי' נימא דאוסר של חבירו עליו אית בי' מעילה מ"מ באוסר עליו איסה"נ לית בי' מעילה והוא עפמ"ש הריטב"א במס' מכות ד' כ"ב ע"א בד"ה ואזהרתי' מהכא לא תעשון כן וכו' בשם הרמ"ה וז"ל וא"ת ולימא נמי דלילקי משום זדון מעילה דלא ישאו עליו חטא ורבינו מאיר הלוי ז"ל תירץ דכיון דאיסה"נ הוא ולא מצי לאתהנוי' מני' בהתירא לית בי' משום מעילה ואע"ג דכל הקדש איסה"נ הוא לא חייבו הכתוב משום מעילה אלא דבר מאיסור הקדש חזי לי' לאתהנוי' מני' עכ"ל מבואר מדה"ק דהא דיש מעילה בהקדש ה"ד אם הנאה זו שנהנה מהקדש אינה אסורה בלא זה אבל אם הי' הנאה זו אסורה אף אם לא הי' הקדש כגון הכא דמבשל בב"ח אצל עצי הקדש דהנאת בישול זה אסור אפי' בעצי חולין משום בב"ח בכה"ג אין בו מעילה

ומעתה נראה ברור דה"ה בקונמות אע"ג דק י"ל יש מעילה ה"ד היכא דאינו אסור בהנאה בלא"ה אבל בנודר עצמו מאיסה"נ שוב אין בו מעילה כיון דאסור בהנאה זולת ההקדש וא"כ א"ש דברינו הנ"ל דלא משכחת איסור חל על איסור בנדרים מצד הוספת קרבן מעילה דבאיסור אכילה ליכא מעילה מטעם דאינו דומה להקדש ובאיסה"נ ל"ש מעילה מטעם כיון דהנאה זו אסורה בלא"ה אין בו מעילה [ואין לומר דנפ"מ אם יהנה שלא כדה"נ מהקדש דהנאה זו מצד האיסור הנאה מותרת מה"ת משא"כ מצד מעילה ז"א דכ"כ התוס' פסחים ד' כ"ו ע"א ד"ה שאני הכל דמעילה ג"כ הוי רק דה"נ ועוד דעכ"פ על מה שאסור מצד האיסור הראשון ל"מ התחדשות קרבן וז"פ]

אך לכאו' יש להעיר בזה לפי"ד התוס' ישנים כריתות ד' י"ג ע"ב בד"ה ואשם אחד דבקדושת הגוף אע"ג דהוי נותר ולא שוה מידי יש בו מעילה ודוקא בק"ד תלי' אם הוא בר דמים עיי"ש א"כ י"ל שד' הרמ"ה אמורין רק בקדושת דמים אבל בקה"ג אפי' אי אסור בהנאה לבד ההקדש מועלין בו כמו נותר דאסור בהנאה מצד נותר אך באמת ז"א ודברי הרמ"ה ענין אחר הם דס"ל דבעי שהנאה זו שנהנה נאסרה רק מכח ההקדש אבל אם הי' חולין הי' מותר בהנאה ולפי"ז בנותר נהי דאסור עתה בהנאה משום נותר הא הנאה זו שנאסרה ג"כ מכח ההקדש הוא דבחולין ל"ש נותר ושפיר אין מפקיע מידי מעילה אבל איסה"נ שאסור אף בחולין מפקיע מידי מעילה וז"ב אצלי בדעת הרמ"ה ואין חילוק בין קדה"ג לבדה"ב דגם בקדה"ג אם היכא דאסור בהנאה לבד ההקדש א"ב מעילה

וממקומו הוא מוכרע לפמ"ש בס' משנת חכמים דלאו דלא