כלי חמדה במדבר רעז

מעילה בקונמות דהא ר"נ פשיט לי' לרבא ממתניתן שיש מעילה וכו' הילכך קיי"ל דיש מעילה בקונמות עכ"ל [ובאמת הר"ן שם נסתפק בהא דקיי"ל יש מעילה אי יוצא לחולין ע"י מעילה או לא עיי"ש ולא ס"ל דפירוש הגמ' כתובות הנ"ל כרשב"א ז"ל דזה בזה תלי' דלמ"ד יש מעילה בקונמות יוצא לחולין רק דאפי' אי אמרינן יש מעילה ג"כ י"ל דאינו יוצא לחולין בלא פדיון

ובעיקר ספיקו דהר"ן אי יוצא לחולין נראה מסברא דבזה בודאי נכונים דברי רש"י ורשב"א ז"ל דא"נ דיוצא לחולין ע"י מעילה א"כ ל"צ להפר מצד שמא יגרשה אך בכ"ז להכריח מדאינו יוצא לחולין ע"כ דאין בו מעילה ג"כ אינו הכרח די"ל דקדה"ג הוא דיש בו מועל אחר מועל ויש לעי' הרבה בזה כי מד' הר"מ ז"ל נראה דגם ק"ד מפקיעין מידי שיעבוד כמבואר בפ"ז מערכין וא"כ ע"כ דחולק על רש"י ורשב"א ז"ל גם בסברא זו דאע"ג דיצא לחולין ע"י מעילה מ"מ מפקיע מידי שיעבוד]

יהי' איך שיהי' כיון דמבואר מהר"ן ז"ל דסובר להלכה דיש מעילה בקונמות א"כ קושית כ"ת עצומה דאמאי בנדר לקיים איסור לא חל כיון דג"כ איכא התחדשות קרבן מעילה והוא קושי' גדולה

לכן נלענ"ד לת' קושית כ"ת ויפשט עפ"ז מה שנסתפק המל"מ בפ"ד ממעילה בהא דקיי"ל יש מעילה בקונמות אי דוקא באיסורי הנאה דדמי' להקדש או אף באיסורי אכילה גרידא ג"כ יש מעילה ומד' הר"ן מוכח דאיסור אכילה גרידא אין מעילה בקונמות וא"כ שפיר כתב הר"ן דבנדר אינו חל לקיים כיון דליכא התחדשות וי"ל יותר דאפי' בנדר הנאה מערלה וכה"כ דאסורין בהנאה ג"כ אינו חל הנדר משום דליכא התחדשות ואין לומר הא באיסה"נ איכא התחדשות קרבן מעילה לפמ"ש המל"מ עוד שם לחקור דהא דיש מעילה בקונמות ה"ד באוסר נכסיו על חבירו דהוי דומה להקדש כיון דיכול להקדישם ה"ה דיש מעילה בקונמות משא"כ כשאוסר נכסי חבירו עליו ל"ש בי' מעילה כיון דאינו יכול להקדישם

ומעתה י"ל לפ"ד הסוברין דאיסה"נ הוי אינו שלו וממילא א"י הקדישן א"כ ממילא באסרן עליו אין מעילה כיון דא"י להקדישו ליכא מעילה בקונם וא"כ צדקו ד' הר"ן מכל צד דבנדר לא משכחת כלל שיהי' חל לקיים בין באיסורי אכילה בין באיסורי הנאה כיון דבכל גווני אינו דומה להקדש ליתני' בי' מעילה וז"נ בס"ד

אך באמת ד' המל"מ תמוהין בזה שרצונו לומר דבאוסר נכסי חבירו עליו ליכא מעילה והרי ממקומו מוכרע להיפוך דהרי שם בנדרים (ד' ל"ה ע"א) פשיט לי' ר' נחמן לרבא דיש מעילה בקונמות מהא דתנן במתניתן תיפול הנאה להקדש למימרא כהקדש מה הקדש יש בו מעילה אף קונמות יש בהן מעילה ובמשנה קתני המודר הנאה מחבירו וע"ז קאי הא דתיפול הנאה להקדש א"כ מבואר להדי' דאוסר נכסי חבירו עליו איכא מעילה וא"כ ה"ה באוסר עליו איסה"נ אית בהו מעילה וא"כ שוב יקשה על הר"ן דמסתם לה סתומי דבנדר א"ח לקיים הא באיסה"נ איכא התחדשות קרבן מעילה

והנה חכם אחד כתב לי לה"ר שדעת התוס' כמו"ש המל"מ דבאוסר נכסי חבירו עליו ליכא מעילה מד' התוס' נדרים ל"ד ע"ב בד"ה ואמר ככר זו הקדש שכ' להקשות הא אין אדם מקדיש דבר שלב"ל עיי"ש שהאריכו בזה וקשה הא לפמ"ש התוס' בעצמם לעיל מני' בד"ה היתה לפניו דרבא מיירי באומר קונם ולא בהקדש דאין ענינו לכאן אלא בקונמות מיירי וא"כ מה הקשו אח"כ הא בקונם יכול לאסור גם דבר שא"ש א"ו דס"ל כהמל"מ דבאוסר עליו דבר שא"ש ליכא מעילה וא"כ הקשו שפיר איך אמר רבא דמעל כיון דא"א מקדיש דבר שא"ש ה"ה דליכא מעילה בקונמות