כלי חמדה במדבר רעו

הר"ן הכי ס"ל ונסתרה קושיתו

ואם כנים הדברים יש אתנו לומר דגם התוס' מודים לסברת הר"ן דיש לחלק בין היכא דאיכא התחדשות דחיוב השני חל על איסור הראשון והא דהקשו התוס' מריב"ב ולא ת' כד' הר"ן ז"ל היינו משום דס"ל יש מעילה בקונמות וא"כ גם בנדר איכא התחדשות קרבן מעילה אך לכאו' יש להכריח שדעת התוס' אינו כהר"ן דמטעם דאיכא התחדשות בהשבועה ס"ל לריב"ב דחייל על קיום איסור מדכתבו בזה"ל אבל באומר קונם שלא אוכל נבילות או שלא אוכל ביוה"כ אינו חל מצד א"א חל ע"א וע"ז כתבו דלר"י ב"ב חייל עיי"ש נראה מבואר מד"ק דלריב"ב אף באומר קונם שלא אוכל ביוה"כ חל הנדר וא"נ דס"ל דבעי התחדשות מה שאינו באיסור הראשון דלכן חל האיסור השני א"כ בנשבע שלא אוכל ביוה"כ אמאי יהי' חל הא כיון דגם באכילת יוה"כ איכא קרבן א"כ ליכא התחדשות בנדר מה שאינו באיסור הקדום ושוב גם לריב"ב לא אמרינן אחע"א א"ו דהתוס' לא נחתו לזה בדעת ריב"ב

אמנם לאחר העיון י"ל דאין זה ראי' דהנה המחנה לוי הקשה על התוס' במ"ש דקונם שלא אוכל ביוה"כ אינו חל לרבנן כיון דא"א חע"א הא שלא אוכל בכזית ויוה"כ בככותבת ושיטת התוס' דעל ח"ש חלה שבועה ונשאר בצע"ג אמנם באמת הדבר נכון מאוד עפמ"ש הפרמ"ג או"ח סי' תרי"ב סק"ב דביוה"כ גם על ח"ש אינו חל שבועה מצד דעשה דועיניתם איכא גם בח"ש ולאו על עשה אינו חל וא"כ ד' התוס' פשוטין דשפיר לרבנן לא מצי לחול השבועה על איסור יוה"כ כיון דגם בח"ש איכא עשה דועיניתם

ולפי"ז א"ש מאוד ד' התוס' שכ' דלריב"ב חל מצד דאיכא התחדשות קרבן דא"ל הא גם משום יוה"כ איכא קרבן ז"א דלענין קרבן בעי ככותבת ושפיר השבועה מוסיף קרבן ובאמת ביוה"כ איכא גם התחדשות מלקות כיון דמשום יוה"כ לא לקי דהוי רק ח"ש רק משום דהתוס' כתבו גם על נבילות דחל אליבא דריב"ב צ"ל דהתוס' ס"ל יש מעילה בקונמות ואיכא התחדשות קרבן ועי' היטב בכ"ז כי הד"נ בס"ד

אך לאחר העיון יש להביא ראי' שדעת הר"ן דקיי"ל יש מעילה בקונמות דהנה דעת הר"ן חולין פ' גה"נ דפ"ר באיסה"נ מותר דרק מתכוין להנות הוי הנאה אבל אינו מתכוין להנות לא אסרה תורה ותמהו עליו מהא דמודר הנאה ממעין דאסור לטבול בו בימות החמה ואע"ג דאינו מתכוין להנות ולא נאמר דבר ברור בזה אלא אם נימא דהר"ן ז"ל ס"ל יש מעילה בקונמות ומבואר בפסחים ל"ג ע"א דבמעילה גם דשא"מ אסור ולכן במודה"נ אסור אף אינו מכוין וא"כ מוכח דהר"ן ז"ל סובר יש מעילה בקונמות וא"כ הדרא קושית כ"ת לדוכתא אך באמת גם בדבר זה יש לעי' אי במעילה אסור גם דשא"מ ומד' הר"מ ז"ל רפ"ו מה' מעילה דגם במעילה בעי מתכוין להנות נראה דלהלכה גם לענין מעילה בעי דוקא מתכוין להנות

וכבר הצעתי לפני מורי גאון ישראל הרב מקוטנא שליט"א שד' הר"מ ז"ל נובעים מתוספתא פ"ב דמעילה שמבואר כן דאחד מתנאי המעילה דבעי מתכוין להנות וא"כ אפי' א"נ דיש מעילה בקונמות ג"כ אינם מתורצין ד' הר"ן הנ"ל וצ"ל כמו"ש האחרונים דלכן במודה"נ מהמעי' אסור בימות החמה דנהי דבשעת המצוה מכוין רק למצוה והוי ההנאה דבר שאינו מתכוין מ"מ כיון דההנאה נמשכת גם אחר יציאתו מהמים ואז שוב ליכא מצוה וא"כ בטח יכוין להנאה ולכן אסור

אך לקושטא דמילתא אע"פ שמד' הר"ן אלו אינו מוכרח דס"ל להלכה דיש מעילה בקונמות אבל הדבר מבואר בר"ן נדרים (ד' ל"ה ע"א) ד"ה וחכמים אומרים כ' בזה"ל ולענין הלכה קיי"ל כר"מ דיש