כלי חמדה במדבר רעה

טובא דצריך קרא דחיי"כ אינן עולות ליבום דאל"ה ה"א עדל"ת וקשה הא בחיי"כ כ"ע מודים דלא תפסי בה קידושין וא"כ איך שייך בה מצות יבום ולת' ד' הגז"ל שלא יהי' תמוהין כ"כ י"ל דהנה התוס' הקשו מנדה דג"כ מוכרח דקידושין תופסין מדאין פוקעין אמנם הרמב"ן ז"ל כתב דנדה שאני דהוי שינוי החוזר לברייתו וכונתו נראה דס"ל כיון דיש היתר לאיסורו ס"ל לרש"י דאינו נפקע ונהי דאינו חל מ"מ אינו נפקע כיון דיש היתר לאיסור

ומעתה י"ל דשפיר צריך קרא דעלי' על אחות אשה כיון דיש היתר לאיסורו אחר שתמות אחותה ושוב אף דאמרינן א"ק תופסין מ"מ הכא דביאה ראשונה בהיתר ותפסו קידושין שוב לא פקעו כיון דאחות אשה יש היתר לאיסורו שוב דמי' לנדה ולפי"ז נראה ברור דאשה הנודרת עד"ר נהי דלא נוכל להפקיע האיסור כיון דליתא בשאלה מ"מ כיון דמהני הפרה דבעל ויש היתר לאיסורו מכאן ולהבא עכ"פ שוב אין הקידושין פוקעין

ולפי"ז מנטולה אני מן היהודים א"ר כלל לשיטת המבי"ט ומהא דנודר ועובד יורד ומגרש ג"כ א"ר דגם בנדר עד"ר מהני התרה למפרע וי"ל שפיר כמו"ש מורי הג' ז"ל בנפ"ח דהמבי"ט מודה דלהיות נעקר למפרע צריך פתח חרטה מה"ת ואעפ"כ כיון דמכאן ולהבא נעקר בלא פתח שוב גם עד"ר מהני שאלה מה"ת ושוב יש היתר לאיסורו ורש"י מודה דלא פקעו כנ"ל, ויעין שכבר הארכתי יותר מדאי אקצר ואו"ש ידידו הדוש"ת מקרב ולב עמוק וכו'

ג) עתה אעתיק אשר כתבתי זה זמן כביר ליד"נ הגאב"ד דק' וויערושאוו מוהר"ש משה שליט"א לברר ענין מעילה בקונמות מכתבו היקר קבלתי ושמחתי בשלומו ועד"ת אשר נתקשה כת"ה בד' הר"ן שבועות ד' כ' ע"ב בהא דאיתא בגמ' שם כיום שנהרג בו גדלי' בן אחיקם אצטריך לי' סד"א כיון דכי לא נדר נמי אסור וכו' וכתב רש"י דלא גרס כיון דמדרבנן אסור דאפי' אי הוי דאורייתא הא נדר חל על דבר מצוה כדבר רשות עכ"ל וכתב ע"ז הר"ן ז"ל דיש לקיים הגירסא דכי אמרינן נדרים חלין ע"ד מצוה ה"ד בביטול מצוה אבל בקיום מצות ל"ת לא וכו' ואע"פ שהשבועות חלות לדעת ר"י בן בתירא אף בקיום ל"ת כדאיתא בפרקין התם ה"ט מפני שחדשו חיוב קרבן משא"כ בנדרים דליכא התחדשות הילכך דוקא משום דדרבנן הוא הא מדאורייתא אין הנדר חל עליו אתד"ק. מבואר מדבריו הק' דלכן בנדרים א"ח לקיים מצות ל"ת כיון דליתני' התחדשות ע"י הנדר משא"כ בשבועה דאיכא התחדשות קרבן לכן ס"ל לריב"ב דחל לקיים ותמה כ"ת לפ"מ דפסק הר"מ ז"ל בפ"ד ממעילה ה"ט דיש מעילה בקונמות א"כ גם בנדר איכא התחדשות קרבן מעילה ודמי' ממש לשבועה והוא קושי' ראוי' לו

והנה לכאו' י"ל על קושית כת"ה דגברא אגברא קרימת ומנ"ל דהר"ן ז"ל פוסק להלכה כהר"מ ז"ל דיש מעילה בקונמות וכנראה הוא פלוגתא דרבוותא דהנה באס"ז לכתובות בסוגיא דהמקדיש מע"י אשתו באמצע ד"ה אלא אמר ר"א קונמות קאמרת שאני קונמות דקה"ג נינהו וכדרבא וכו' הביא ד' רש"י ז"ל במהד"ק בזה"ל ותנא קמא דאמר נמי קונם א"צ להפר משום דמעש"י משועבד לבעל קסבר דקונמות לא הוי כקה"ג דיפקעו שיעבודא דס"ל כמ"ד בשבועות יש מעילה בקונמות וכיון דאית בהו מעילה נפקי לחולין דאין מעילה בכ"מ אלא שינוי שמוציא לחולין וכיון דנפקי לחולין לא הוי כקדה"ג ור"א דאמר אליבא דריו"ח בן נורי קונמות כקדה"ג קסבר אין מעילה בקונמות עכ"ל מבואר מד' רש"י, ז"ל דת"ק וריב"נ פליגי אי יש מעילה בקונמות וכיון דהלכה כריב"נ ממילא מבואר דרש"י ס"ל להלכה דאין מעילה בקונמות וכ"כ שם באס"ז בשם הרשב"א דטעמא דת"ק משום דס"ל יש מעילה בקונמות ולאו כקדה"ג הן וא"כ הרי לפנינו דעת רש"י ורשב"א להלכה דאין מעילה בקונמות א"כ י"ל דגם