כלי חמדה במדבר רעד

דלא אתי' אליבא דרבי דהזיד במעילה במיתה והוא קשי' עצומה ומושכלת

אמנם א"נ כמו"ש המבי"ט דמה"ת גם בנדר עד"ר מהני התרה ונפקע למפרע כמו"ש לעיל אות ח' א"כ א"ש דאפי' בנדר עד"ר צריך גירושין כיון דמה"ת מהני התרה ושוב האיסור נדר יוכל ליפקע ושפיר לא פקעו הקדושין וצריכה גט ויש להעיר עוד בשלהי נדרים באומרת נטולה אני מן היהודים דלמ"א מצד שמא עיני' נתנה באחר יפר חלקו ותהי' משמשת' וקשה הא אית לה עצה לנדור עד"ר דלא מהני שאלה א"כ ממילא יפקעו הקידושין ותהי' מותרת לכ"ע ואין לומר דהבעל יפר לה זה הא כיון דפקעו קידושין שוב לא מצי הבעל להפר וזה שהבעל יכול להפר בזה לא שייך לומר דעי"ז לא נפקעו הקידושין כיון דהבעל מתיר רק מכאן ולהבא ושוב דומה לדינא דנדה דפשוט להתוס' דלדעת רש"י גם בנדה א"נ דאין תופסין קידושין ה"ה דפקעו אע"ג דיש היתר לאיסורו כמוש"ל ויש לפלפל הרבה בזה אמנם לפי דברי המבי"ט הנ"ל א"ש בפשיטות כנ"ל

אמנם לאחר העיון היסוד רפוי הוא בעיני דגוף דברי האבני מלואים הנ"ל דלרבי דהזיד במעילה במיתה הוי כחיי"כ דא"ק תופסין יש לעי' הרבה א' יש להעיר לענ"ד בדבר חדש דנהי דס"ל לרבי דהזיד במעילה במיתה וה"ה בקונמות א"נ יש מעילה בקונמות מ"מ במדיר הנאה מאדם ל"ש בי' מעילה כיון דאדם הוי כקרקע ואין מעילה בקרקעות כמבואר בכמה דוכתין ואע"ג דדעת הרשב"א בת' דאיסורא דאורייתא איכא מ"מ שוב ל"ש בי' מיתה ביד"ש וקידושין תופסין בי' ונסתר ד' האבני מלואים מכל וכל [וגדולה מזו דעת הנתה"מ סי' ס"ג ס"ק א' דלכן לא מהני יאוש בחוב כיון דשיעבוד הגוף דמי לקרקע ואין יאוש לקרקע עיי"ש ואם כי דה"ק צ"ע כיון דאין הגוף בעצמו משתעבד אלא שמחויב לעשות כל השתדלות שיפרע לו מנכסיו לא מיקרי שיעבוד קרקעות וז"ב וכ"כ מורי הגאון מוהרי"י שליט"א בישועות ישראל ס' ס"ה סק"י משא"כ בנ"ד היכא דנודרת הנאה מגופו ממש נראה ברור בסברא דהוי כמודה"נ מקרקע ואין מעילה בהנאתה ממנו ועי' בזה]

ב' יש לדחות לפ"ד המל"מ בה' מעילה שכ' לחקור בהא דקיי"ל דיש מעילה בקונמות ה"ד באוסר שלו על חבירו כיון דיכול להקדישו אבל באוסר הנאת חבירו עליו ל"ש יש מעילה בקונמות כיון דל"ש בהקדש שיקדיש של חבירו ל"ש בי' מעילה ועוד כמה תנאים שצריך שיהי' דומה להקדש בכל פרטיו עיי"ש והארכנו בזה במק"א ויבואר אי"ה להלן בת' שאח"ז] א"כ ממילא הכ"נ ל"ש הכא מעילה כלל

ג' גם ד' רש"י ז"ל שהבאנו לעיל דס"ל דא"ק תופסין ה"ה דפקעו צע"ג לבנות בהן כי עפ"י פשוטן א"נ דזה כלל מונח בכ"מ בדעת רש"י ז"ל וממילא לדידן בחיי"כ אם נעשה לאחר הקדושין חיי"כ פקעו הקידושין יקשה קשי' גדולה למה צריך הגמ' יבמות בסוגי' דעלי' קרא דלא נימא אחות אשה מתיבמת ת"ל כיון דביאה שני' אסורה א"כ לאחר הביאה הראשונה פקע היבום והו"ל כאלו אמר לאשה היום את אשתי ולמחר א"א אשתי דלא מהני וא"כ הכ"נ לא מתקיים מצות יבום כלל

וראיתי באמת להג' בס' אבני מלואים ז"ל סי' י"ח שכ' עפ"ד רש"י הנ"ל לת' קשית התוס' יבמות דהקשו לרע"ק דס"ל א"ק תופסין בחיי"ל וגם חיי"ל א"ע לחליצה כיון דלא אתרבי מיבמתו ואמאי לא נימא עדל"ת ועכ"פ חליצה ליבעי ות' הרב ז"ל עפ"ד רש"י הנ"ל וכדברינו כיון דביאה שני' אסורה א"כ פקעו הקידושין לאחר הביאה הראשונה ול"ש בזה מצות יבום כלל עיי"ש

אמנם לפלא על גאון כמותו ז"ל ששכח סוגי' ערוכה דעלי' דשו"ט הגמ'