כלי חמדה במדבר רעג

בבל יחל כיון דלא הדירה כלל מהא דמבואר בנדה (דף מ"ו ע"א) דבהקדיש ואכלו אחרים לוקין משום בל יחל והוא קשי' גדולה לשיטת הר"מ ז"ל

ומה שנלענ"ד בזה דהנה טעם הר"ם ז"ל י"ל עפ"ד המבי"ט ז"ל דהא דצריך בנדר פתח וחרטה הוא רק מדרבנן אבל מה"ת יכול החכם להתיר בלא זה משום לא יחל אבל אחרים מוחלין לו וא"צ כלל וגזה"כ דיכול חכם או שלשה הדיוטות למחול לו את נדרו

ומעתה נראה דהר"מ ז"ל סובר כיון דדרשינן מלא יחל דאחרים מוחלין לו א"א לומר דאחרים יהי' לוקין מצד לא יחל דברו כיון דאדרבה במקרא זה דרשינן דאחרים יכולין לחלל דברו א"א לתפוס החבל בשני ראשין לכן ס"ל להר"מ ז"ל דרק המדיר לוקה ומעתה י"ל דזה דוקא בנדרים אבל בהקדש כיון דאמל"ג כמס"ל ול"מ שאלה כ"א ע"י פתח דהוי טעות כמ"ש מורי הג' ז"ל אבל אחרים באמת א"י לחלל הנדר וא"כ בהקדש גם אחרים לוקין משום בל יחל דבהקדש לא דרשינן אבל אחרים מוחלין לו ע"כ כתבנו בחדושינו שם וממ"ש עד כה יתבאר מה שיש לדון בזה ואם בכלל אפשר להסכים שיטת הר"מ ז"ל לדעת המבי"ט ז"ל

ט) אמנם יש לה"ר לשיטת המבי"ט הנ"ל דמה"ת מהני התרה אף בלא חרטה וממילא גם עד"ר מהני התרה מה"ת מהא דאיתא במס' גיטין (דף ל"ה ע"ב) דמקשינן בגמ' על הא דתנן דנושא נשים בעבירה וכו' ותני עלה נודר ועובד יורד ומגרש וא"א צריך לפרט את הנדר ליחוש דילמא אזיל לגבי חכם ושרי לי' ותרצינן דמדרינן לי' ברבים וכו' דמדרינן לי' עד"ר וכו' עכ"ל הגמ' וקשה לי לפ"מ שכתבנו לעיל אות ב' בשם הג' אבני מלואים ז"ל דלרבי דס"ל דהזיד במעילה במיתה כיון דקיי"ל יש מעילה בקונמות וחייב מיתה ביד"ש הוי כמו חיי"כ דלא תפסי בהו קידושין והנה ביבמות (דף מ"ט ע"ב) איתא בגמ' דבא על הסוטה אין הולד ממזר מ"ט דהא תפסי בה קידושין ופי' רש"י ז"ל דאף לאחר שזינתה לא פקעה מינה קדושי' הראשונים עכ"ל מבואר מד' רש"י דלר"ע דס"ל א"ק תופסין בח"ל ה"ה דאם נעשה ח"ל אחר הקידושין פקעה הקידושין וא"כ ממילא לדידן בחיי"כ בודאי ג"כ הכי הוא דאם נעשה חיי"כ לאחר הנשואין פקעו הקידושין וא"כ יקשה לכאו' בהא דהמדיר את אשתו מתשמיש דקיי"ל יוציא ויתן כתובה כמבואר במשנה בכתובות ולמה צריך גט כיון דהוי כחיי"כ דא"ק תופסין א"כ ממילא פקעו הקידושין וא"צ גט כלל

אמנם נראה דל"ק דנהי דס"ל לרש"י דכל דלא תפסי קידושין ה"ה דפקעו קידושין ואפי' היכא דיש היתר לאיסורו כמו בנדה הקשו ג"כ תוס' שם בד"ה סוטה דלדעת רש"י פקעו קידושין א"נ דלא תפסי מ"מ בנדר שאני כיון דישנו בשאלה וחכם עוקר נדר מעיקרא א"כ הרי ישנו עוד עצה להפקיע את האיסור לגמרי בכה"ג לא פקעו קידושין וזה נכון בסברא ואין להקשות לפ"ז הא בסוטה ג"כ לפי האמת איכא עצה להפקיע את האיסור ע"י שיגרשה בגט דרבנן כגון ע"י ד' אמות וכדומה דהוא רק מצד אפקעינהו א"כ היתה פנוי' בשעה שזינתה וליתני' איסור סוטה וא"כ אמאי יפקע איסור סוטה את האישות ז"א דמלבד דהכא בדאורייתא איירי ומה"ת ליכא עצה שיפקע האיסור סוטה מלבד זאת הא לא משכחת שיפקע איסור סוטה א"נ דאישות לא נפקע דא"נ דאפקעינהו בודאי דנפקע האישות וא"כ שפיר אמרינן דע"י איסור סוטה נפקע האישות כיון דאין מציאות שהאיסור יפקע והיא תהי' אשתו משא"כ הכא בנדר ועי' בזה כי ברור הוא]

אך אכתי תקשה הכא דמיירי בנודר עד"ר דל"מ התרה וא"כ שוב ל"מ לה שיפקע איסור נדר ושוב פקעו הקידושין וא"כ מה זה דתנו עלה נודר ועובר יורד ומגרש למה צריך גט כלל כיון דע"י הנד פקעו קידושין וא"צ גט כלל ודוחק לומר