כלי חמדה במדבר רסב

בבא ליד כהן עיי"ש שהוא תמי' לכאו' כיון דממונא דכהן הוא איך מצי הישראל למתשל עליו לכן מפרש לה הג' בעל הלק"ט ז"ל דכונת הר"א ממי"ץ אם הכהן ג"כ רוצה שיתשל הישראל עליו דאז אף שבא ליד כהן יכול הישראל לשאול עליו אבל שיהי' הכהן יכול לשאול עליו בלי דעת ישראל מודה הלק"ט ז"ל דזה א"א כיון דהוא לא הפרישו א"י למתשל עליו אך לפי"ז הדר"ל קושיתינו דלמה צריך הגמ' לת' דמיירי דנפלה לו תרומה מיד אבי אמו אמאי ל"ת בפשיטות דנפלה לו בירושה מאביו ומה שנראה להעיר בדבר חדש בזה דלפ"ד הרמב"ן ז"ל דס"ל דהפרש תרומה ונתינתה הוא שני מצות וכד' התוס' רי"ד ז"ל נראה דס"ל דלא אמרינן דמיד כשהפרישה ה"ה של גבוה וכהנים משל גבוה קזכי כמו"ש הרשב"א ז"ל דמשו"ה ל"ש ברכה על הנתינה ולדעתם ז"ל אינו כן רק דהפרשה מקדשתה להיותה קודש ואכתי הוא של הבעלים אלא דהתוה"ק רמי' עלי' מצות נתינה לכהן (ובמק"א כתבתי די"ל דזה באמת פלוגתת ר"א ור"י בסוגי' דהואיל ואכ"מ להאריך) דאם נימא דאינה שלו משעת הפרשה איך שייך בו מצות נתינה ומעתה י"ל דאם מת האב קודם שנתנו לכהן אין הבן מחויב במצות נתינה לכהן כלל כיון דהוא לא הפרישו ולא רמי' עליו מצות נתינה ומצד מצות נתינה דהאב כיון שמת נפטר ממצות וגם מצות נתינה בכלל

ויש לומר עוד מטעם אחר לפ"מ דמבואר בתוס' רי"ד ב"ק (דף צ"ד) בד"ה לא הספיק לתנו עד שצבעו פטור דה"ה תרומה שהפריש חיטים אם אפאם אח"כ קונה בשינוי מעשה ומוכר הפת של תרומה לכהנים והדמים שלו עיי"ש

ובח' כתבנו לת' בזה מה שיש לדקדק ברש"י ז"ל בפסחים (דף ל"ה) במשנה אבל לא בתרומה שפירש הטעם משום דכתיב ל"ת עליו חמץ אע"ג דבגמ' מפרשים קרא זה לענין טבל ולמה לא פי' רש"י ג"כ לענין טבל ואמרנו דכונתו לת' קשית התוס' לקמן (דף ל"ח ע"א) ד"ה אתי' לחם לחם שהקשו דלמצה של טבל ל"צ קרא דבלא"ה אינו יוצא משום דלא הוי שלכם דיש לכהן שותפות בו לכן פי' רש"י ז"ל דעיקר קרא צריך לתרומה דהוי שלו משום דקני' בשינוי ולכן צריך קרא דא"י בו משום דלית בי' איסורא דל"ת חמץ והארכנו בזה בבירור שיטת התוס' רי"ד ז"ל ואכ"מ

ומעתה י"ל א"נ דרשות יורש כרשות לוקח דמי והוי ש"ר אצל היורש ה"ה דהיורש קנאו בש"ר דש"ר כשינוי מעשה דמי ושוב אין על היורש חיוב נתינה לכהן וא"כ ג"כ תקשה אמאי ימכר לכהן חוץ מדמי אותה סאה איברא דלכאו' גמ' ערוכה להיפוך בקידושין (דף נ"ח ע"א) דמקשינן בגמ' על הא דמבואר במשנה דמקדש בתרומה הר"ז מקודשת ותי' שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו כהן ומתנות שלא הורמו כמו שהורמו דמיין ועי' ברש"י ז"ל דלא נקט תרומה דא"כ פשיטא דמקודשת וקשה אמאי לא תרצינן דמיירי בתרומה ונפלה לו ירושה מאביו וקמ"ל דמקודשת דיורש אינו חייב במצות נתינה וה"ה שלו ויכול לקדש בו אשה ומוכח שם מכל הסוגי' דאינו מפטר ממצות נתינה

אך עי' במקנה קידושין שם בד"ה דאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי שכ' דלשמואל דס"ל דחטה אחת פוטרת את הכרי אע"ג דאינו מקיים בזה מצות נתינה מ"מ אם מפריש יותר מכדי נתינה יכול למכור המותר לכהן ונראה דל"ד קאמר על המותר דזה גם א"נ דלא כשמואל מ"מ יותר מכדי נתינה א"צ להפריש וא"כ במפריש יותר מכדי נתינה הרי א"צ ליתן לכהן

אך נראה דלשמואל על יותר מחיטה אחת תלי' אם רוצה לקיים מצות נתינה ואם אינו רוצה לקיים מצות נתינה ה"ה ככל מתנ"כ אמנם הסוגי' שם דאמרינן שיהי' א"ש אף א"נ דטוה"נ אינו ממון וזה ע"כ אם ליתא לדשמואל דלשמואל בודאי יכול