כלי חמדה במדבר רנח

עובר על בל יראה מצד הואיל אב"מ ויהי' מכאן ראי' דנדר עד"ר רק מדרבנן לא מהני התרה וכשיטת המבי"ט הנ"ל

אמנם באמת יש לדון בזה דמה בכך דמהני התרה מה"ת מ"מ כיון דמדרבנן ל"מ התרה ושוב אין לו זכות בשאלה יהי' מאיזה טעם שיהי' ושוב ל"ש שיעבור בבל יראה מצד הואיל אב"מ ויש להכריח דבר זה בדעת המבי"ט עצמו דהנה הצל"ח בסוגי' שם הקשה בס"ד דגמ' דפליגי בטוה"נ ור"א ל"ל הואיל הרי כיון דר"א אמר לא תקרא לה שם עד שתאפה וע"כ מצד הואיל דכל חדא וחדא חזי' לי' וא"כ הרי ר"א א"ל הואיל ותירץ דס"ד אמינא דדוקא בהואיל שאינו מחו"מ אמרינן משא"כ הואיל דמחו"מ כגון הואיל אב"מ דצריך התרת חכם לא אמרינן לר"א אד"ק

והנה המבי"ט בת' הנ"ל כתב בהא דנדר צריך התרת חכם מה"ת ה"ד בנדר הניתר ע"י חרטה אבל בנדר הניתר ע"י פתח כיון דפתח משוי לי' לנדר טעות ל"צ התרת חכם כלל מה"ת וא"כ אכתי קשה כיון דמוכרח עכ"פ גם לפי הס"ד דהיכא דליכא מחו"מ ס"ל לר"א דאמרינן הואיל א"כ למה צ"ל דר"א ס"ל טוה"נ ממון ת"ל דעובר על בל יראה מצד הואיל אב"מ בפתח דמה"ת אינו מחו"מ וכיון דיש לו זכות בהחמץ ואינו מחו"מ אמאי לא יעבור בבל יראה אלא וודאי כיון דמדרבנן צריך התרת חכם שוב גם מה"ת אין לו זכות ול"ש דיעבור בבל יראה וא"כ הכ"נ דכותי' כיון דמדרבנן ל"מ התרה בנדר עד"ר שוב אינו עובר בבל יראה ויש לפלפל הרבה בזה ואשמע דעת כת"ה בזה

ב) ועי' במכות (דף כ"ב) דמקשינן בגמ' ולתני שבועה שלא אחרוש וכו' ותרצינן מידי דאיתא בשאלה ל"ק ותמה בת' מהרי"ק ז"ל שורש נ"ב הא משכח"ל בשבועה עד"ר דליתא בשאלה ולפ"ד המבי"ט דהוא רק מדרבנן א"ש

איברא דיש לעי' עפ"ז במכות (דף ט"ז ע"א) דרוצה הגמ' לומר דמשכחת בטלו ול"ב באונס שגירש והדירה עד"ר שלא יחזירנה משמע קצת דהא דנדר עד"ר ל"מ התרה היא דאורייתא דאל"כ אמאי הוי בטלו אך י"ל כיון דעכ"פ דמדרבנן לא יוכל להחזירה שוב הוי בטלו והוי כמו דבטלה כיון דעכ"פ א"י להחזירה וכיו"ב כתב המחנה לוי שם לת' קשיתו מתוכ"ד לדעת הפוסקים דהוא רק מדרבנן עיי"ש

אך לכאו' יש להעיר מד' התוס' שם בד"ה כגון שהדירה וכו' אלא נראה שהדירה בלא שום עון ושפיר חל עלה כגון דאמר קונם תשמישך עלי עכ"ל וקשה נימא עדל"ת דנדר וא"ל דנדר יש בו עול"ת כיון דקיל דישנו בשאלה אך הנה התוס' לעיל (דף ט"ו ע"א) ד"ה א"כ כתבו דהכא ל"ש עדל"ת כיון דאי אמרה לא בעינא ליכא עשה כלל אך אכתי קשה לפמ"ש התוס' בכתובות לפרש ד' הגמ' כיון דאי אמרה לא בעינא היינו משום דאין לה לעבור על ל"ת בשביל עשה דידי' עיי"ש וא"כ הכא דהוא אמר קונם תשמישך עלי א"כ בדידה ליכא איסורא ושוב נימא עדל"ת בדידי' ומה בכך דיכולה לומר לא בעינא וע"כ צ"ל דהא דבנדר עד"ר ל"מ התרה הוא מה"ת וא"כ הכא דמיירי בנדר ברבים ל"מ שאלה ושוב א"ד מצד דהוי עול"ת כיון דאינו בשאלה:

אמנם כ"ז לפלפולא אבל לקושטא דמילתא ז"א דא"נ דקיל מצד דאיתא בשאלה גם בנדר עד"ר אע"ג דבכה"ג ל"מ שאלה מ"מ קיל כיון דעכ"פ מין נדר ישנו בשאלה וממקומו הוא מוכרע דאל"כ איך דחי הגמ' ביבמות בסוגי' דעלי' דלא נוכל למילף מנזירות דעדל"ת ועשה משום דמה לנזיר שכן ישנו בשאלה יקשה אכתי יהי' מוכרח מנזיר עד"ר דליתא בשאלה וע"כ צ"ל אחת משני אלה או דהוא רק מדרבנן וכמוש"כ למבי"ט הנ"ל או דעכ"פ קיל משום דעיקר הנדר איתא בשאלה והכא הטעם משום דאין חרטות הרבים שוות ולא יהי' פתח לנדרו אבל