כלי חמדה במדבר רנז

נראה דקאי על תורה שבכתב ולכן מקשה הגמ' והרי מושבע ועומד הוא ובזה א"ש מה דיש להעיר בקושית הגמ' הנ"ל הא י"ל דדוד נשבע לקיים את מצות של תורה שיכול לפטור מהן כגון ציצית וכיו"ב ונשבע שיכניס עצמו לידי חיוב לקיים מצות אלו אמנם להנ"ל א"ש דהלשון לשמור משפטי צדקיך נראה שנשבע על מצות ומשפטים הקבועים בתוה"ק לקיימם ושפיר מייתי הגמ' ראי' דשרי לזרוזי נפשי'

וי"ל בזה מה דמצאנו בנחמי' י' ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת אלקים וגו' אע"ג דמושבעין ועומדין מה"ט וגם כבר קיימו וקבלו בימי אחשורוש מ"מ הי' חל שבועה בכולל משום שנשבעו ללכת בתורת השם והיינו לעשות טלית בן ד' כנפות שיתחייב בציצית וכיו"ב לבנות בתים לעשות בהן מעקה וע"ז חלה שבועה ממילא חל הכל בכולל ולכן לא מייתי הגמ' בנדרים ראי' מזה דשרי לזרוזי נפשי' דשם באמת הי' שבועה בפועל ומלבד זה התם נשבעו גם על איסורי דרבנן שקבלו עליהם כגון מקוממ"כ בשבת וכיו"ב ויש להאריך עוד בכ"ז ואכ"מ

ב) א"ה אם אמרתי לבא בכתובים על מה שכ' בדיני נדרים יעלה לחיבור שלם אמנם אעתיק בזה שני קונטרסים שכ' זה זמן כביר בדיני נדרים אשר המה עקרים ושרשים בדינים אלו וזה יצא ראשונה מש"כ לגדול אחד

אחדשכת"ה הן בעת הייתי אצל כת"ה ודיברנו ע"ד חידוש דינו דהמבי"ט בת' סי' צ"ח ואמרתי לכת"ה כי כאשר אבוא לביתי לשלום בעזה"י אשים עיוני בדה"ק ואת אשר יעלה בידי אשלח לכת"ה והנני מקיים הבטחתי בזה ואבקש את כת"ה שיודיענו חו"ד הרמה בדברי ולהקל על המעי' אסדר באותיות

א) הנה רבינו המבי"ט ז"ל בת' ח"א ס' צ"ח כתב לחדש דהא דקיי"ל דנדר אינו ניתר אלא בפתח או בחרטה היא רק מדרבנן אבל מה"ת ל"א כלל רק דהתורה נתנה כח ביד החכם להתיר הנדר וכשהחכם מתיר מותר הנד עיי"ש שהרחיב הדיבור בזה והנה אם כנים ד' המבי"ט ביסוד זה יש למצוא עוד דברים חדשים עפ"ז ולת' הרבה קושיות בש"ס

אחד דעפ"ד המבי"ט הנ"ל נוכל לחדש דהא דלא מהני שאלה בנדר ע"ד רבים הוא רק מדרבנן ומה"ת אף בנדר ע"ד רבים מהני שאלה לפמ"ש הרשב"א הטעם דנדר ע"ד רבים אין לו התרה הוא מצד דאין חרטות הרבים שוות ועי' בזה בש"ך חו"מ סי' רנ"ה וכיון דמה"ת אין צריך חרטה כלל מאי נפ"מ אם הוא עד"ר וע"כ הא דעד"ר אין לו התרה הוא רק מדרבנן

ועפ"ז א"ש מה שמקשין העולם בקידושין (דף ע"ח ע"ב) על הא דמקשינן בגמ' יכיר ל"ל מיגו דאי בעי מיתבא לי' מתנה וכו' והקשו הא נפ"מ בנדר עד"ר שלא ליתן לו מתנה ושפיר צריך קרא דיכיר דנאמן דהוא בנו ולפי הנ"ל א"ש דמה"ת גם בעד"ר מהני התרה כנ"ל, ועי' בפסחים (דף מ"ו) בסוגי' דהואיל דר"א ס"ל דעובר על בל יראה מצד הואיל אב"מ וכו' וקשה הא איכא עצה להפריש חלה עד"ר דל"מ התרה ולא מבעי' לדעת הרמב"ן והרשב"א דגם במקדיש עד"ר ל"מ התרה נראה ברור דה"ה לחלה אך אפי' לפ"ד הש"ך חו"מ סי' רנ"ה שכ' לחדש דהקדש אפי' בעד"ר מהני התרה מטעם דודאי דעת רבים שלא יהי' אסור מ"מ הכא ל"ש זה כיון דבלא"ה יהי' אסור מצד חמץ

ובל"ז נראה דבתרומה וחלה ל"ש סברת הש"ך כלל כיון דמוכרח להפריש ואם לא יפריש זה יהי' אחר ובכה"ג ל"ש לומר דדעת רבים שלא יהי' אסור כיון דהאיסור מוכרח וזה נראה ברור בס"ד וא"כ הקשי' עצומה משא"כ א"נ כמושכ"ל דהא דנדר עד"ר ל"מ התרה הוא רק מדרבנן שפיר י"ל כיון דמה"ת מהני התרה שוב