כלי חמדה במדבר רנד

בטל הא עולין מבטלין זא"ז א"כ יין במים בטל המים ביין ואינו מקיים מצות ניסוך המים הכלל שדברינו קיימין בשיטת הר"מ ז"ל דס"ל דכיון דניסוך המים הוא רק הלל"מ אין לו מעלה כשל תורה ממש וא"ד טומאה אף דהוא ק"צ וא"ל דא"נ דסוגית הגמ' אזלא אליבא דרב דמה"ת אין טומאה למשקין ורק מדרבנן גזרו טומאה על המשקין א"כ במשקי בית מטבחי' לא גזרו טומאה כלל דהיינו המים והדם א"כ למ"ל טומאה כלל בניסוך המים עי' היטב בפסחים ד' טו"ב ע"א ותמצא מבואר כן ז"א דהנה רב מודה דמשקי בית מדבחי' טמאין דרק בית מטבחיא תנן וניסוך המים אע"ג דהוא רק מים מ"מ כיון דמנסכין אותו על המזבח הוי בכלל בית מדבחי' ובפרט לפמ"ש הפנ"י בפסחים שם דטעמו דרב משום חבה"ק א"כ ה"ה בניסוך המים שייך חיבת הקודש ומקבל טומאה מד"ס ויש לפלפל עוד הרבה עפ"ז ואכ"מ ולא באתי בזה אלא להראות שנראה מסוגית הגמ' דניסוך היין אינה תורה ממש מדלא שו"ט כלל שיקריבו באמת בטומאה ובפרט מד' הר"מ ז"ל שפסק דפסול משום דחוי ועי' בירושלמי סופ"ט דתרומות ששם מבואר כלשון הר"מ ז"ל בשם ר' אבוהו אמר ריו"ח ועי"ש היטב לענין תרומה ג"כ כלשון הזה ויש לי בזה אריכות דברים בד' הירושלמי שם שא"ל מובן לכאו' ואכ"מ

ולסיים בדברי אגדה ארשום בזה מה שיש לומר דרך דרש בהא דמבואר במשנה בסוכה דפעם אחת ניסך אחד ע"ג רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהם ובר"מ ז"ל פ"י מתומ"ס כתב בזה"ל ורגמוהו כל העם באתרוגיהם שאמרו אפיקורס הוא עכ"ל נראה קצת דיש שייכות לזה שאפיקורס הוא שרגמו אותו באתרוגיהן דוקא וי"ל דהענין הוא עפמ"ש הרמב"ן ז"ל דמצות אתרוג הוא תיקון עץ הדעת טו"ר ואתרוג הוא פרי העץ שאכל אדה"ר ואע"ג דאין קטיגור נעשה סניגור מ"מ מרצה הואיל דהוא בתערובות שאר המינים והכונה דבזה דנעשה אגודה אחת עם הג' מינים והיינו כללות ישראל שנכללו בג' מינים כמו שאמרו חז"ל עיד"ז נתבטל חטא עץ הדעת אשר שורש החטא הי' שרצו להתחכם נגד הבורא יתברך כמו שאמר להם הנחש והייתם יודעי טוב ורע וגו' ולכן ע"י הביטול האתרוג להג' מינים היינו לכל כללות ישראל מתוקן חטא עץ הדעת ונראה דזה הענין אע"ג דקיי"ל דלולב מצוה לאגדו וכן לר"י דלולב צריך אגוד מ"מ דעת רוב הפוסקים דאין האתרוג נאגד עמהם והדבר צ"ב אמאי אתרוג הוא בפני עצמו

אמנם הענין הוא כיון דאתרוג הוא פרי עץ הדעת ועיקרו לתקן הדעת שיתבטל לדעת כלל ישראל ודעת הוא דבר שא"א לאגדו בגשמיות שהוא רוחני ול"ש בי' אגד בידים אלא שזה הוא מצותו שאע"פ שמחשבתו של אדם א"א לאסור בזיקים אמנם צריך שיבטל דעתו לדעת התורה ואמונת חכמים ועיד"ז מצורף הוא לכללות ישראל וזה הוא שמרצה ע"י תערובות שאר המינים אע"פ שבעצם הוא בפני עצמו ולכן אותו שניסך ע"ג רגליו רגמוהו כל העם באתרוגיהם שאמרו אפיקורס הוא היינו שאינו מבטל דעתו לדעת חכמים וא"כ האתרוג אינו בתערובות ואינו מרצה מטעם א"ק נעשה סניגור כמו"ש הרמב"ן ז"ל והורו בזה רמז הזה שאתרוג אינו מרצה אלא כשמבטל דעתו לדעת חכמים כנ"ל: