כלי חמדה במדבר רנא

איסור חדש אך באמת עיקר דבר זה אם עומר הוא עבודה בלא ההיתר ג"כ או לא נראה שהוא פלוגתת רב ור"ל ורבא במנחות ד' ד' שם במנחת העומר שקמצה שלא לשמה דרב ס"ל דשלא לשמה פסולה לגמרי הואיל ובאת להתיר ולא התירה ור"ל ס"ל דכשירה ככל קרבן שלא לשמה ורבא ס"ל דאינו קרבן כלל רק מתיר בלחוד ולכן אינו פוסל בו שלא לשמו כלל עיי"ש דמבואר בהדיא דרבא ס"ל דאין על העומר שם עבודה כלל ולפ"ז פשוט דלרבא דס"ל דאין על העומר שם עבודה כלל רק מתיר וא"כ ל"ש לומר דיביא עומר מן הישן כיון דאם אינו מתיר אינו מצוה כלל

ומעתה הר"מ ז"ל להלכה דפסק כרבא בזה דאינה קרבן כלל כיון דבאה מן השעורים שפיר פסק דעומר אינו בא אלא מן החדש אע"ג דבשתה"ל פסק דגם מן העלוי' כשר דשתה"ל הוא מנחה אלא דגזה"כ שצריך שתהי' מן החדש אמנם ילפינן מקרא דא"ז מעכב משא"כ עומר דאינו אלא מתיר וזה ל"ש אלא בבא מן החדש אך בעיקר הדבר שכתבנו בדעת רש"י ז"ל אני ירא להחליט דבר בזה מפני שלא מצאתי הד' בשום מקום ואשמע דעת כת"ה בכל זה והי' זה שלום וברכה. וכו'

ז) בספרי מנין לניסוך המים בחג ר"ע אומר נאמר הביאו עומר בפסח שתתברך לכם את התבואה הביאו ביכורים בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן אף לניסוך המים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה ריב"ב אומר נאמר בשני ונסכיהם וכו' נמצינו למדים לניסוך המים מה"ת ר"כ אומר בקודש הסך נסך שכר לד' למה נאמר להביא את המים. והנה דברי הספרי הם מחוסרין הבנה דמתחיל מנין לניסוך המים ואומר דברי ר"ע שאינו אלא טעם על ניסוך המים אבל לא שזה יהי' מקור לניסוך המים בחג ועי' בגמ' דילן ר"ה ט"ז בשם ר"ע הגירסא ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג ולשון זה א"ש דהכונה אמאי צוה הקב"ה שינסכו לפניו בחג וד"ז דמנסכין מים בחג מבואר בריש תענית דר"ע דריש לה מדכתיב ונסכי' בשני נסכין הכתוב מדבר אמנם לשון הספרי צ"ע

ונראה דפירוש הספרי דר"ע ס"ל דהלימוד הוא מונסכי' א"כ דילמא אין מנסכין מים אלא בששי ומנ"ל דמנסכין בחג מיד מתחילת החג ע"ז אמרינן כיון דניסוך המים בחג הוא כדי שיתברכו גשמי שנה א"כ נראה דהמצוה מתחלת מיד מתחילת החג ואע"ג דלענין הזכרה פליגי ולכ"ע אינו מזכיר אלא ביום ו' אבל ניסוך המים מודה שהוא כל החג והוא מטעם שיתברכו גשמי שנה לכן מנסכין מיד בתחילת החג כנ"ל כונת הספרי

והנה מלשון הספרי אינו מבואר אם ר"ע ס"ל ניסוך המים מה"ת ואדרבה מדסיים הספרי בדברי ריב"ב נמצינו למדין לניסוך המים מה"ת ובד' ר"ע אינו מסיים כן נראה דר"ע ס"ל דלאו דאורייתא הוא ובאמת הרמב"ן ז"ל בסה"מ שורש א' שהביא גירסת הגמ' דילן בדברי ר"ע מפני מה אמרה תורה ואמר הקב"ה ואעפ"כ פשיטא לי דניסוך המים הוא רק מדרבנן (דל"ל דכונתו על מלכיות זכרונות שופרות כמו שעלה ע"ד המגילת אסתר שם דהרי בזה לא נאמר כלל מפני מה אמרה תורה ואדרבה הא מדקדוק לשון הברייתא ראי' להיפוך ואם אמנם כי בר"ה ל"ב ע"א נמצא בגמ' "רחמנא" אמר אידכר אך הרי ראיות הרמב"ן ז"ל אינה משם אלא מלשון הברייתא ושם לא נזכר מפני מה אמרה תורה על זה ובאמת א"ר מלשון רחמנא שכולל גם דרבנן לכ"ע ואכמ"ל והבן)

אך באמת, דברי הרמב"ן ז"ל תמוהין מאוד לכאו' שהביא ראי' מר"ע דאמר מפני מה אמרה תורה על ניסוך המים אע"פ שהוא רק מדרבנן והרי מבואר