כלי חמדה במדבר רמד

קצירכם ולא מתקן כלל בזה שלקחו עתה לצורך העומר וכ"כ בזה במק"א ואכ"מ אך בלא זה כיון דהר"מ ז"ל כתב סתמא משמע דאיירי בכל החמש מינים וא"כ ל"מ קאי על מנחת העומר שאינו כשר אלא מן השעורין ולא אדע באמת מה דחקו לכת"ה לומר שכונת הר"מ ז"ל דכשר לעומר הרי לפי דרכו י"ל בפשיטות דכונת הר"מ ז"ל דלא מפסל להקרבה מצד נעבדה בו עבירה בקצירה

וי"ל בטו"ט להמתיק הדברים עם הדין הקדום דאינו לוקה על הקצירה והטעם כיון דנלמד רק מראשית קצירכם שיהי' הוא תחילה לקצירכם כמוש"כ הר"מ ז"ל לעיל בהי"ג והוי רק מכלל עשה ולפי"ז י"ל דמאותו טעם לא הוי בכלל נעבדה בו עבירה כיון דאין העבירה מוטל על קצירה זו רק כיון דגזה"כ שיהי' קצירת העומר תחילה לכל הנקצרין ע"כ ממילא אסור לקצור מקודם שלא יבטל הראשית בקצירת העומר עכ"פ אין הקצירה בעצם עבירה ולא הוי בכלל נעבדה בו עבירה ועי' במנחות (ד' ה' ע"ב) דאם אמרינן האיר המזרח מתיר אע"ג דלמצוה צריך להמתין עד הבאה שוב הוי מקודם בכלל מהמותר לישראל ואפי' לפ"ד התוס' שם דס"ל דאפי' בכה"ג צריך להיות בכלל מהמשקה לישראל והוכיחו מזה דאינו אלא מצוה מן המובחר מ"מ הכא לענין נעבדה בו עבירה נראה דגם התוס' מודים לסברא שכתבנו כיון דאיסור קצירה רק משום ביטול מצ"ע של ראשית דעומר ואין בגוף הקצירה עבירה לא הוי בכלל נעבדה בו עבירה וא"צ להאריך לחכם כמוי"ב

איברא דבעיקר הדבר הנה כת"ה ראה רק ראיי' אחת אמנם אני מצאתי להר"ם ז"ל בפ' המשניות במנחות (ד' ס"ח ע"ב) על הא דמבואר במשנה שם דקודם לעומר לא יביא ואם הביא פסול כתב הר"ם ז"ל בזה"ל ומה שאמר שאם עבר והביא קודם לעומר לא יצא וקודם לשתה"ל אם הביא יצא לפי שאין מותר לשום אדם לקצור קודם קצירת העומר ואחר קצירת העומר מותר לקצור לכל אדם מה שירצה עכ"ל מבואר מד"ק ז"ל דזה הטעם דקודם העומר אם הביא פסול מפני שנקצר באיסור קודם קצירת העומר

ולפ"ז נראה לכאו' דמה"ט פסול לאחר הבאת העומר ג"כ אם הביא זה שנקצר קודם לעומר דמאיזה טעם נחלק ביניהם וא"כ רבינו ז"ל סותר משנתו דהרי בהלכה פסק להדיא דהקציר כשר וע"כ הפי' דלאחר הקרבת העומר כשר להקרבה אע"ג דנקצר קודם לעומר

ובאמת ד' רבינו ז"ל בפה"מ תמוהין מאוד. א) מה דחקו לפרש מצד איסור קצירה דלפי"ז אם נקצר לאחר קצירת העומר וקודם הבאת העומר אם הביא כשר קודם הבאת העומר והרי במשנה מבואר דאם הביא קודם לעומר פסול והיינו אפי' לאחר קצירה וקודם הבאה וכמבואר להדי' בר"מ ז"ל בהלכה טו"ב שם. ב) מי לא סגי לי' בטעם המבואר בגמ' מצד דלא הותר מכללו להדיוט ופסול קודם הבאת העומר מצד דאינו מהמותר לישראל. ג) תמי' מאוד דהרי לפי טעמו דהר"מ ז"ל דמצד איסור קצירה נגעה בה ע"כ צ"ל דהא דמבואר במשנה דקודם לעומר פסול היינו בקוצר קודם קצירת העומר וא"כ אמאי במביא אותו לאחר הבאת העומר פסול כיון דפסול מצד נעבדה בה עבירה מנ"מ אימת מייתי להו שו"ר בקרן אורה מנחות הרגיש בד' הר"מ ז"ל בפה"מ ול ביאר כל הצורך עיי"ש

ובפלפול התלמידים אמרתי להעיר בד' רש"י ז"ל במשנה שם בהא דמבואר דאין מנחות וכו' קודם לעומר פי' רש"י ז"ל שם מנחות מנחת סוטה עכ"ל וצ"ע לכאו' מה כונתו בזה הלא כל המנחות אף חיטין אסורין מלפני העומר ולמה פי' רש"י ז"ל מנחת סוטה דוקא

ואמרתי לתרץ דרש"י ז"ל בא להשמר