כלי חמדה במדבר רמא

לעמוד בשעת הקרבה והנה במקדיש להתכפר בו אחר נראה מסברא דהמתכפר הוי לענין זה הבעלים שצריך לעמוד בשעת הקרבתו כיון דהוא לכפרתו א"כ ה"ה הכא במקדיש עולה לבדה"ב כיון דנשאר עולה וקרב על שם בעלים הראשונים מה ענין הגזבר לזה

ומדי עיוני בענין זה אמרתי לרשום לך מה שנלענ"ד בפי' הספרי בפרשת תמיד ואמרת להם אזהרה לב"ד וצ"ע הכונה ועי' בזי"ר שמפרש דקאי על מצות כפיי' וז"ד ולולא דמסתפינא הייתי אומר עפימ"ש הראב"ד ז"ל באס"ז כתובות בפ' שני דייני גזירות דלכן דייני גזירות היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה כיון דהי' לצורך עבודה והכונה כיון דקרבנות תמיד הי' כל ישראל כלולין בהם והי' צריכין להיות כשרים שאל"כ יהי' התמיד זבח רשעים ולכן הי' נחוץ לב"ד להשגיח על ישראל ולגזור עליהם גזירות שילכו בדרך הישר כדי שיהי' הקרבן תמיד עולה לרצון

וזה נראה כונת הספרי ואמרת להם אזהרה לב"ד היינו אזהרה לב"ד שידונו בצדק שזה נוסף עתה מפני מצות התמיד ובאמת למ"ד כל מ' שנה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד רק שבט לוי הקריבו דישראל לא הי' להם חלק בקרבנות צבור עי' חגיגה ו' ובטו"א מה שכ' בטעמא דמילתא ומה שכ' הג' ר"ב פרענקיל ז"ל בקו"א שם מילקוט

א"כ נראה דלכן עתה כשמתו כל אנשי המדבר וצוה הקב"ה מצות התמיד לכל ישראל מחדש כמו שהוא עיקר המצוה שיהי' לכל ישראל חלק ולא כמו שהי' עד כה ולכן צריך אזהרה לב"ד לראות שידונו כל ישראל שלא יהי' עול ביניהם שעיד"ז התמידין מכפרין וי"ל דזה הפירוש עולת תמיד העשוי' בהר סיני דהמצוה הוא שיהי' כל ישראל כלולין בה והיינו ע"י שיהי' כולם כאיש אחד בלב אחד כמו שהי' בסיני כמאמרם ז"ל על ויחן ישראל

ועי' בתוס' חולין (ד' י"א) ד"ה אבל שהקשו דאמאי לא ילפינן מכל קרבנות דדחי שבת דדילמא טרפה הוא וכתבו לת' בזה"ל ונ"ל דא"י להוכיח משום דאיכא למימר דמספק נמי אמר רחמנא דלדחי שבת מצות קרבן כמו שבפק"נ אמרינן בסופ"ק דכתובות דלא הלכו בו אח"ר עכ"ל ולכאו' צ"ע הדמיון לפק"נ

ולהנ"ל י"ל דהתוס' לשיטתם דמותר לחלל שבת להציל חבירו מאיסור אפי' בחילול שבת דאורייתא ועי' בשע"ת או"ח סי' ס"ו סי"ד ועיי"ש בטו"ז מה שהעיר בסי' שכ"ח דהרשב"א ז"ל פליג עכ"פ דעת התוס' כן הוא כיון דגדול המחטיא את חבירו יותר מהורגו גם זה בכלל פק"נ וא"כ י"ל דה"ה דק"צ דוחין שבת כיון דהם לצורך כלל ישראל לכפר עליהם כמאמרם ז"ל דתמיד של שחר מכפר על עבירת הלילה ותמיד של בין הערבים מכפר על עבירת היום וכיון שכן הו"א דדומה לפק"נ דדוחה שבת אף בספק ודוק

ה) שם ו' עולת שבת בשבתו וברש"י ז"ל והוא מספרי ולא עולת שבת בשבת אחרת הרי שלא הקריב בשבת זו שומע אני יקריב שתים בשבת הבאה ת"ל בשבתו מגיד שאם עבר יומו בטל קרבנו לכאו' צ"ע ממ"נ אם מהני התשלומין הרי מהני התשלומין כל ימי השבוע ג"כ כמו כל קרבן דיש לו תשלומין וא"כ מהכ"ת דידחה שבת הבאה הא אפשר מערב שבת וכללא הוא להלכה דקיי"ל כר"ע דכל היכא דאפשר מע"ש אינו דוחה את השבת וע"כ דליתא בתשלומין ומזה עצמו ראי' שדוחה שבת ע"כ דליתא בתשלומין דאם הי' אפשר בתשלומין לא הי' דוחה שבת לגמרי כמו חגיגה דא"ד שבת מה"ט כמו שהאריך בזה הטו"א ריש חגיגה א"כ מהכ"ת שיקריבו בשבת הבא (ועי' לקמן ברש"י ז"ל בקרא דזאת עולת חודש בחדשו שפירש סתמא דאין לו תשלומין ובאמת בספרי נקט ג"כ לישנא דל"נ דיקריב בחודש הבא אך נראה