כלי חמדה במדבר כד

דיליף גם מוציא בימינו מפקודת אלעזר ואין לך אורחא גדול מזה ע"כ דס"ל דכל מלאכת הוצאה נוכל למילף מהוצאת הקרבנות דהירושלמי לשיטתו דס"ל דאם מינו אפשר מע"ש שוב הוי בגדר מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש וא"כ גם הוצאת הקרבנות א"א שידחה שבת בשום פנים ושפיר ילפינן מהוצאת הקרבנות כל מלאכת הוצאה

ולפ"ז צדקו ד' הג' קרבן העדה ז"ל בפירושו למשנה די"ל דהפירוש שכן משא בני קהת קאי על כל מלאכת הוצאה והוא כ"ש מהוצאה דקרבנות דילפינן מינה מלאכת הוצאה. אמנם לשיטת גמ' דילן אמרינן דמלאכת הוצאה נשמע מקרשים וזה כלל כל עניני הוצאה דאורח ארעא אך שלא נימא דעל הכתף לאו אורח ארעא ע"ז אמרינן שכן משא בני קהת שנשאו את הארון לכבוד ולתפארת וע"כ דהוי אורח ארעא ומדוקדק היטב ד' רש"י ז"ל וא"ש הכל בס"ד

ואולי י"ל דזה באמת טעם הדברים שכ' המאירי שאנחנו לא ילפינן ממלאכת המשכן אלא ממה שנעשה שם בעוד שהיו בונים אותו ולא ממה שנעשה שם לאחר השלמת המשכן וצ"ע הטעם בזה. אמנם להנ"ל א"ש דאנן לא ילפינן אלא ממה שלא הי' דוחה שבת בשום פנים. אבל ממה שנעשה בו אחר שכבר נשלם המשכן והי' בו צורך לקרבנות דבזה משכח"ל שדוחה שבת ואפי' למ"ד דאפיית שתה"ל א"ד שבת מ"מ אפיי' הי' דוחה שבת במקדש בחביתי כה"ג א"כ אפיית הפת במשכן הי' דוחה שבת שוב לא ילפינן מינה דהוי מלאכה לזאת ילפינן רק מבישול סממנים דהי' בשעת בנין המשכן דלא הי' דוחה שבת בשום פנים ועי' בקו"א שם מ"ש בזה בקצרה וכאן כתבנו ביתר ביאור

ד) אמנם עתה בעת סדרי הדברים לדפוס זרח השמש בספרו דבי רב מאורן של ישראל שליט"א אדומו"ר הקדוש מסאכאטשאוו בס' אגלי טל וראיתי בפתיחת הספר הראה נפלאות בענין זה והביא לנו את דברי ר"ה גאון ז"ל שכ' בזה"ל שאלו האחד עשר מלאכות (היינו כל מלאכת הפת ואופה בכלל) ישנן בקרבן תמיד בכל יום ובחביתי כה"ג ובמלואים כולן מדרע וקציר וכן גרסינן פ' במה טומנין הם זרעו אתם אל תזרעו הם קצרו אתם אל תקצרו עכ"ל. מבואר מד' רה"ג ז"ל דיליף מקרבנות שבמשכן מלאכת שבת. אמנם כבוד רבינו הגדול שליט"א תמה ע"ז דהרי מסוגית הש"ס מבואר להיפך מדמקשינן בפשיטות נקט תנא אופה דלא הוי במשכן ולדעת ר"ה גאון הי' אופה במשכן בחביתין ובלחה"פ. ותירץ דכונת ר"ה גאון ז"ל רק אם מלאכה זו הי' במשכן בקרבנות ולא דחתה את השבת. משא"כ אם מלאכה זו לא הי' במשכן רק באופן שדחתה את השבת ל"ש ללמוד ממלאכת המשכן. ולכן י"ל דרה"ג ז"ל כ' לקושטא דמלתא דלחה"פ לא הי' דוחה שבת וא"כ שפיר אמרינן דאפיי' הי' במשכן בחביתין ובלחה"פ ואע"ג דבחביתין דוחה שבת לכ"ע מ"מ זה רק משום דגלי קרא אמנם באמת היא מלאכה וראי' ברורה לזה דהרי היתה עוד מלאכת אפיי' בלחה"פ ולא הי' דוחה שבת וע"כ דמלאכה הוא. משא"כ הגמ' רוצה לת' שיהי' א"ש אליבא. דכ"ע והיינו אפי' למאן דס"ל דלחה"פ הי' דוחה שבת וא"כ לא היתה אפיי' במשכן כלל שלא ידחה את השבת וא"כ שפיר מקשה הגמ' דנקט אופה דלא הוי במשכן ומוכרח הגמ' לת' דסידרא דפת נקיט. אמנם להלכה שפיר כתב רה"ג ז"ל דאופה הוי במשכן בחביתין ואע"ג דבחביתין הי' דוחה כיון דבלחה"פ לא הי' דוחה מוכרח דאפיי' מלאכה הוא אתד"ק של רבינו הגדול שליט"א (וביארתי דבריו הקדושים מפני שאינו מבורר בדבריו היטב לת' דברי רה"ג ז"ל שכ' להדיא דכל י"א מלאכות אלו היו בחביתין ובמלואים וע"כ דיליף אופה מחביתין אע"ג דבחביתין לכ"ע דוחה שבת