כלי חמדה במדבר רל

בשעת מיתה וצערא דקברא היינו להשלים הכפרה ויד"נ השנון המופלא מו"ה מרדכי מנחם מענדיל הערנו דיש להביא ראי' לזה דאל"כ יקשה ע"ד התוס' סנהדרין (דף ל"ה ע"א) ד"ה אין רציחה שכ' הטעם דא"ד שבת אפי' למ"ד מקלקל בחבורה פטור משום דהו"ל כפרה הו"ל תיקון לפמ"ש תוס' שבת (דף ק"ו) דלר"י בעי תיקון מיד ובלא"ה הוי בכלל מקלקל א"כ הכ"נ כיון דבשעת מיתה הוי מקלקל ורק דהכפרה הוי תיקון וקשה הא אין התיקון בא מיד כיון דהתיקון רק ע"י הקבורה א"ו כנ"ל דעיקר הכפרה הוי המיתה ויפה העיר בזה

ודרך פלפול י"ל דא"ר מזה לפ"מ שנראה להעיר דאע"ג דשיטת ר"ת ז"ל דס"ל דלר"י אם אין התיקון מיד הוי מקלקל ה"ד לענין חיובא דבזה שפיר י"ל דאם אין התיקון מיד בשעת הקלקול אינו חייב משום שבת אבל עכ"פ מודה ר"ת ז"ל דגם לר"י איכא איסור תורה כיון דיש מלאכה גמורה ומתקן בהמלאכה הוי איסור ומיושב בזה קושית העולם על המרי"ט שתי' דלכן ל"ש בשוחט בשבת אעל"מ משום דלא יתוקן האיסור דעכ"פ תיקן להוציא מידי אבמה"ח והקשו הא א"נ דל"מ ויהי' אסור מפרכסת לב"נ ולא יהי' תיקון מיד ולהנ"ל א"ש דזה לא אהני אלא להצילו מחיובו אבל לא לתקן את האיסור ובכה"ג פשיטא דל"ש ל"מ שישאר האיסור תורה רק להצילו מחיוב מיתה אדרבא אמרינן מהני כדי שיענש כדי רשעתו וז"ב ופשוט

ומעתה י"ל דא"ר מד' התוס' הנ"ל דיש כפרה מיד בשעת מיתה ואע"ג דלא הוי תיקון מיד י"ל ע"ז דהנה באמת קשה למה לא כתבו התוס' בפשיטות דהתיקון הוא משום דהב"ד מקיימין המצוה דובערת הרע מקרבך

אך י"ל דהי' קשה להתוס' דא"נ דלא יהי' תיקון אלא זה א"כ י"ל דאינה מצוה מצד דהוי מצהב"ע וא"כ ממילא ליכא איסור תורה מצד מקלקל ואע"ג דהוי עבירה שהזמ"ג כ"כ הפוסקים היכא דעבירה תלי' במצוה וא"נ דליכא מצוה ליכא עבירה אמרי' גם בזה מצוה הב"ע וא"כ שפיר הקשו תוס' איזה תיקון יש בזה דל"ל מצד תיקון מצוה כיון דהוי מצוה הב"ע ואינו תיקון כלל וע"ז שפיר תי' דהוי תיקון מצד דאית לי' כפרה ונהי דזה התיקון אינו מיד דבא בשעת קבורה מ"מ שוב איכא איסור תורה וא"כ יש חיוב מיתה ג"כ מצד תיקון מצוה דא"ל דהוי מצוה הב"ע כיון דהוי זמ"ג וא"ל דהעבירה בא ע"י המצוה ז"א דאפי' א"נ דליכא מצוה ג"כ הוי עבירה מחמת התיקון דכפרה דאע"ג דאינו תיקון מיד מ"מ הוי איסור תורה כנ"ל ושוב אמרי' דהוי תיקון מיד מחמת המצוה כנ"ל וז"נ דרך פלפול

איברא דבעיקר הד' א"נ דתיקון מצוה הוי תיקון ל"ש בזה כלל ענין דמצוה הב"ע כיון דתכלית המצוה שיתבער הרע מישראל וזה נעשה וא"כ אע"ג דהוא ע"י עבירה נעשה המצוה ואין בזה ענין לפסול המצוה ועי' ברשב"א שבת (דף ק"י) שכ' באמת דהוי תיקון מכח שנתבערו מן העולם עיי"ש

אמנם התוס' ז"ל לא נחתו לזה כלל וס"ל דהתיקון הוי משום כפרה וע"כ כדברינו הנ"ל דאיכא כפרה גם בשעת מיתה אלא דבשעת קבורה הוי גמר הכפרה ויש להאריך בזה ואכ"מ

ב) די"ל בפשיטות לפ"מ דקיי"ל דכל המומתין מתודין א"כ פשיטא דהמקושש דמת מיתת ב"ד בודאי עשה תשובה קודם שמת ושוב היא זקוקה ליבום וכ"כ הג' בעל חת"ס ז"ל בעצמו וא"כ אין הכרח מכ"ז לומר דלא הי' מח"ש בפרהסיא אך לאחר העיון עדיין יש להעיר לר"א דס"ל ביבמות (דף ק"ט ע"א) דהמגרש את אשתו והחזירה אסורה על אחיו כיון דנאסרה עליו פ"א דס"ל נשואין הראשונים מפילים ולכו כיון דנאסרה עליו פ"א בחיים