כלי חמדה במדבר רכז

ובדרוש אמרתי להסביר הדברים עפ"מ ששמעתי מכבוד אבי הרבני החסיד המנוח מו"ה חיים יצחק ז"ל בשם אדמו"ר הגאון הקדוש בעל שפת אמת זצוקלה"ה שהשיב לאחד שהפציר בו שיתן לו סגולה לצורך חולה שהי' לו בתוך ביתו והשיב לו מרן הקדוש זצ"ל בזה"ל יאמין לי כי אינני יודע סגולות אמנם כבר אמר השי"ת והייתם לי סגולה (שזה הסגולה היותר בדיקה שיעזור השי"ת) עכ"ל הזהב ודפח"ח שפ"י לזאת אם באנו לרפאות אותו ע"י סגולה הסגולה היותר טובה שלא לעבור על דברי תורה ולכן אינו דוחין איסורין אפי' במקום פק"נ]

וראיתי להגאון מהר"י חגי"ז ז"ל בספר עץ חיים על משניות שם שכ' בזה"ל וקשה לי על שהתירו לצאת בקמיע מומחה בשבת כמבואר בשבת (פ"ו) והוא דרך סגולה עכ"ל ובמחכ"ת לק"מ דהרי התם ליכא למימר הטעם דפק"נ דחי' לאיסור הוצאה] כיון דגם לצורך חולה שאב"ס מותר אמנם הטעם פשוט כיון דהוא ממומחה דרך בני אדם ללבוש אותו והוי בגדר תכשיט ואינו בכלל הוצאה וליכא חילול שבת כלל וז"פ וברור

וראי' לזה מהא דמבואר במכות (ד' ח"י) גבי דוד דחפר עד תהומא ורצה למשטף עלמא ושאל לאחיתופל ואמר ק"ו דמה לעשות שלום בין איש לאשתו מותר למחוק שם שמים מכ"ש הכא ותמהו כולם ת"ל דפק"נ דוחה איסור דמחיקת השם

אמנם להנ"ל א"ש כיון דהצלה עפ"י סגולה אינו דוחה איסור תורה אפילו במקום פק"נ לכן הי' צריך אחיתופל לה"ר מלעשות שלום בין איש לאשתו דמותר למחוק את השם מכ"ש הכא להעמיד העולם על מכונה והוי שלום כללי דבודאי מותר לעבור על איסור תורה ומעתה י"ל דגם הכא מצד פק"נ דישראל לא הי' לו לפנחס לעבור על איסורי תורה כיון דהצלה אינו עפ"י הטבע רק עפ"י סגולה א"כ מוטב שלא לעבור על דברי תורה וא"ז ענין להא דפק"נ דוחה איסורין שבתורה אמנם באמת הכא מלבד ענין דפק"נ של הצלת ישראל מלבד זאת הוא לעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ובזה שפיר י"ל ק"ו מסוטה דאם מותר למחוק את השם כדי לעשות שלום בין איש לאשתו מכ"ש דהי' מותר לטמאות א"ע ולסכן א"ע כדי לעשות שלום בין ישראל להקב"ה ולזאת ענין פנחס שמסר נפשו הי' עיקר מצד השלום לכן אמר לו הקב"ה הנני נותן לו את בריתי שלום וזה הפי' תחת אשר קינא וגו' ויכפר על בנ"י שעיד"ז נעשה שלום הכללי בין השי"ת לישראל

ואם כנים הדברים י"ל בזה מה שתמהו הפוסקים על רבותינו עמודי הוראה הרי"ף והר"מ והרא"ש ז"ל שלא הביאו להלכה הא דקדושין (דף ס"ו) דואו דשלום קטיע ודרשינן מזה דבע"מ פסול לעבודה ועי' בזה בת' רעק"א ז"ל ס' ע"ה מה שהביא בשם בתי כהונה דאם ילפינן להכשיר חלל מדכתיב ברך ד' חילו א"צ לימוד לפסול בע"מ ולכן לא אמרינן כלל דואו דשלום קטיע אך ז"ד גדול דסוף כל סוף מה הענין בזה וכנראה דיש פלוגתא בענין זה ובמאי פליגי

לכן נראה דלפמ"ש דלכן ניתן לו ברית שלום משום שעשה שלום הכללי אמנם למה דמבואר בש"ס דילן דהמתין עד שתשש כחו נראה מבואר דלא רצה לכנוס במקום סכנה לעשות השלום הזה וכן ס"ל לגמ' דילן שלא נתכהן עוד מה"ט לכן אע"פ שאמר לו השי"ת הנני נותן לו את בריתי שלום אבל ה"ואו" קטיעה מפני שנתרשל להביא השלום עד שתשש כחו של פנחס והניח את המגפה לשלוט איזה זמן אמנם לדעת הספרי והירושלמי דפנחס באמת מסר נפשו וסיכן א"ע לעשות שלום באמת אין הואיו דשלום קטיעה כלל (ובפנימיות הענין יובן היטב "דויו" הוא מלכות ויען שנתרשל לעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים להמליך