כלי חמדה במדבר ריח

עיי"ש ואם אמנם כי איני כדאי אף לדון בד' הרב שליט"א בכ"ז תורה הוא והרשות נתונה אף לתלמיד קטן לחו"ד ובפרט לקיים ד' הריטב"א ז"ל

ואען ואומר כי לענ"ד ד' הריטב"א ז"ל נכונים מאוד ואין בזה ענין כלל להא דסמלו"ו דהתם שפיר אמרינן נהי דמה"ת היא בחזקת טהורה מ"מ כיון דחז"ל חששו אז לאסור הביאה מצד חזקה אוב"ב א"כ הרי חכמים אמרו שיכול להיות שבזמן זה חשש נדה ועלולה לכך וכיון שכן אינו אנוס על איסור זה כיון דחכמים הזהירו אותו ואמרו לו שבזמן זה עלולה לראות דם והוא לא שמע והכניס א"ע בזה אינו חשוב אונס משא"כ הכא כיון דקסבר של אביו הוא ועתה הוא שלו א"כ בזה הוי אונס גמור שלא נתכוין להזיק לחבירו כיון דהי' סבור דהוא שלו ואדם יכול לעשות בשלו מה שירצה נהי דהמעשה זאת אסור מצד דהוא תרומה או מצד דהיום יוה"כ מ"מ כיון דעל עבירה זו שאתה בא לחייבו ה"ה אנוס פטור הוא ומה בכך דהי' מזיד על עבירה אחרת כיון דעל עבירה זו אנוס הוא פטור וזה נראה סברא נכונה

שבתי וראיתי די"ל דזה פלוגתא בגמ' יבמות (דף צ"ב ע"א) דאיתא שם בגמ' על הא דקתני במשנה הורוה ב"ד להנשא והלכה וקילקלה חייבת בקרבן ואמרינן עלה בגמ' מאי קילקלה ר"א אומר זינתה ריו"ח אמר אלמנה לכה"ג גרו"ח לכה"ד וכו' מ"ד אלמנה לכה"ג אבל זינתה לא מ"ט אתון היא דשויתון פנוי'

ונראה דבזה פליגי ר"א וריו"ח דר"א ס"ל כיון דביאת פנוי' אסור לדעת הר"מ ז"ל מה"ת ולדעת הראב"ד מדרבנן עכ"פ א"כ שוב ל"ח אנוסה על הזנות אמנם ריו"ח סבר כיון דהב"ד אמרו שהיא פנוי' א"כ על איסור א"א היתה אנוסה ונהי דהי' מזידה על ביאה זו מצד איסור פנוי' מה בכך כיון דעכ"פ על איסור דא"א אנוסה היתה ודוקא באלמנה לכה"ג שע"ז לא התירוה הב"ד א"כ לא הוי אנוסה כיון דלא היתה ע"י הוראת ב"ד אבל באיסור פנוי' שזינתה כיון דהב"ד הורו שהיא פנוי' שפיר הוי אנוסה נהי דהביאה היתה אסורה, וא"כ כיון דמסקינן בגמ' תני' כוותי' דריו"ח נראה דהכי הילכתא דזה חשוב אונס אע"ג דהי' איסור במעשה זה כיון דהאיסור הוא עבירה אחרת שפיר יכולה לומר ע"ז הייתי רוצה לעבור ועל א"א אנוסה הייתי

ועפ"ז נראה דה"ה בבא על פנוי' ונמצאת נדה ואינה סמ"ל אינו חייב בקרבן כיון דאנוס הוא על ביאת נדה אע"ג דעבר על איסור דביאת פנוי' מ"מ כיון דעל איסור נדה אנוס הוא פטור מקרבן

ועפ"ז י"ל דבר נכון לת' ד' רש"י ז"ל בכתובות (דף ל' ע"א) על הא דאמרינן בגמ' אמר ר"ח הכל מודים בבא על הנדה שמשלם קנס למ"ד יש בה הוי' הא נמי יש בה הוי' וכו' ולאפוקי מדרנבה"ק דתני' רנבה"ק הי' עושה את יוה"כ כשבת לתשלומין ופי' רש"י ז"ל בד"ה ולאפוקי וז"ל ומתני' דמחייב תשלומין לבא על אחותו ואע"פ שמתחייב כרת בביאתו מפקא מדרנבה"ק עכ"ל וצריך ביאור אמאי לא פי' רש"י ז"ל כפשוטו דר"ח דאמר הכל מודים בבא על הנדה יש לה קנס מפקא מדר"נ ומאי ראי' מאחותו יותר מנדה דקאמר ר"ח הא אידי ואידי כרת הוא

ועפ"י הנ"ל י"ל דהנה לכאו' קשה מאי ראי' לאפוקי מדר"נ הא י"ל דהכא מיירי בשוגג על הכרת וחיי"כ שוגגין אינן פטורין מתשלומין וא"כ שפיר י"ל דבין המשנה ובין ר"ח אתי' כדרנבה"ק ועי' בפנ"י מ"ש בזה

אמנם לענ"ד נראה להעיר בדבר חדש דהנה התוס' בריש מכות (דף ב' ע"א) בד"ה מעידין אנו באיש פלוני שחייב גלות הקשו איך משכח"ל גלות הא יכול