כלי חמדה במדבר רטז

למרוד בהקב"ה ולחזור מקבלת התורה ולילך אחרי בעל פעור נתחייבו סקילה

וא"ש בזה מה שיש לדקדק על רש"י ז"ל שפירש דהיו נתלין משום דכל הנסקלין נתלין שתמי' דלמה לא פירש כהלכה דרק עובד ע"ז ומגדף נתלה ולהנ"ל א"ש דמצד עובד ע"ז לא נתחייבו הכא אלא סייף רק זה שנתחייבו סקילה הי' משום חילול השם הגדול שאחרי שבחר הקב"ה אותם מכל העמים ונתן לנו את תורתו ועתה הלכו אחרי בעל פעור זה הי' שחייב אותם סקילה וא"כ מוכרח רש"י ז"ל לומר דכל הנסקלים נתלין ובאמת נראה כן דבין לר"י ובין לר"נ מה שנתחייבו סקילה ותליי' לא הי' מצד ע"ז רק מצד חילול השם הגדול שמרדו בהשי"ת בפומבי ונזורו מתורת משה והלכו לבעל פעור

ועי' בספרי שהביא המעשה בשלטון אחד שבא ממדה"י להשתחוות לפעור וכאשר אמרו לו עבודתו גירה בהם סנגדודים והיו מפצעים את ראשיהם אמר להם אוי לכם ולטעותכם ואח"כ כתב הספרי ויצמד ישראל, באותה שעה ויחר אף ד' בישראל ופירש רבינו הילל ז"ל דהפירוש דבאותה שעה היינו באותה שעה שהשלטון אמר כך אע"פ שלא קיבל התוה"ק וישראל נצמדו חרה אף ד' בישראל מבואר בזה כדאמרן דהעונש הי' מפני שנתחלל שם שמים ע"י ישראל ולכן פנחס שהעמיד עצמו ומסר נפשו לקדש את השם כיפר על בני ישראל

ועפ"ז א"ש מה שנתקשה הגאון המובהק בעל ספר אור שמח שיחי' לשיטת הר"מ ז"ל בפי"ד מה' סנהדרין ה"י שכ' בזה"ל הי' שניהם בעבירה אחת ובמיתה אחת כגון נואף עם נואפת דנין שניהם ביום אחד נראה מד' הר"מ ז"ל דס"ל הפירוש דבעבירה אחת דנים היינו אם העבירה יוצאת מבין שניהם והוי ממש עבירה אחת אבל אם הרבה עושין עבירה אחת כגון הרבה מחללי שבת וכיו"ב זה אינו בגדר עבירה אחת

ובזה א"ש בפשיטות מה דהביא ראי' ששמעון בן שטח שתלה שמונים נשים באשקלון ביום אחד ע"כ דהי' רק הוראת שעה ול"צ לדחוק דלא הי' מכשפין בכישוף אחד כמו שכ' רש"י ז"ל אך קשה ע"ז דא"כ מה מקשינן בגמ' על הא דאמרינן דהקב"ה צוה לו למשה שירבה בתי דינים והאמר ר"ח אבל במיתה אחת דנים והא לדעת הר"מ ז"ל א"ז בגדר עבירה אחת דמה בכך דכולם עבדו ע"ז אבל הרי כל אחד עשה עבירה בפני עצמו עיי"ש שלא מצא מענה ע"ז

אמנם לדברינו י"ל דכיון דהעונש הי' על עבירת חילול השם היינו במה שנתחלל ש"ש על ידם ועבירה זו דחילול השם כל מה שנתרבו עובדי ע"ז החילול השם גדול יותר א"כ הוי עבירה אחת ממש דע"י כולם נעשה החילול השם וכל מה שהיו מתרבים לנזור מתורת משה ולהצמד לבעל פעור הי' מתרבה החילול השם א"כ מבין כולם נעשה עבירה אחת וגם הר"מ ז"ל מודה דזה הוי עבירה אחת כיון דהחרון אף הי' על החילול השם הגדול שנתחלל ע"י ישראל וזה החילול השם הי' ע"י כולם והוי בגדר עבירה אחת והבן היטב

ד' בסנהדרין (דף פ"ב ע"א) אתמר נמי אמר רבב"ח אמר ריו"ח הבא לימלך אין מורין לו ולא עוד אלא שאם פירש זמרי והרגו פנחס נהרג עליו נהפך זמרי והרגו לפנחס אינו נהרג עליו שהרי רודף הוא הנני להעתיק בזה תשובה ארוכה שכתבתי לח"א במה שהעיר בד' הגמ' הנ"ל ואקוה כי יהי' בה תועלת לתלמידי דבי רב וז"ל שם

כבוד ידידי הרה"ג וכו' יקרתו השגתי ואשר העיר כ"ת בד' הגמ' סנהדרין (דף פ"ב ע"א) בהא דס"ל לריו"ח דאם פירש זמרי והרגו פנחס נהרג עליו נהפך זמרי (והיינו בלא פירש) והרגו לפנחס אינו נהרג עליו שהרי רודף הוא ותמה כ"ת