כלי חמדה במדבר רי

הכלל כי ברור הדבר לענ"ד שגם דעת הרמב"ן ז"ל דהיתר דבשר תאוה עיקרו מצד הרחקת המקום לזאת בשבע שכבשו ושחלקו דהותרו הבמות לא הותר להם בשר תאוה וי"ל יותר דאע"ג דהותר להם כל איסורין מ"מ א"נ דאינו בגדר היתר גמור אלא בגדר דחוי' א"כ י"ל דהי' מוטב לנחור מלשחוט דנבילה בלאו אמנם שחיטת חולין הי' דינו כש"ח דהוא בכרת לזאת לא הותר להם בשר תאוה לכתחילה לשחוט שחיטת חולין ויש לפלפל בזה הרבה בענין איסור אכילת בשר תאוה ויבואר אי"ה במקומו

אמנם מ"ש הרה"ג שליט"א להעיר שבד' הרס"ג ז"ל לא יתכנו הדברים כיון דכבר נתקדש המזבח מקודם וא"כ נאסרו הבמות אף בא"י ושוב מותר בשר תאוה בזה יפה העיר. אך כיון שמבואר בד' הרס"ג ז"ל "כי לא ראוי כ"א בשעריך בארץ הקדושה למען זרוק הדם והקטר החלב"' עכ"ל נראה מבואר דל"צ בהמ"ק כ"א ארץ ישראל וע"כ דס"ל דהותרו אז הבמות וע"כ דס"ל דכשחזר כורש וביטל הרשיון לבנין בהמ"ק בטל גם קדושת מזבח כיון דכל הבנין שנתקדש הי' עפ"י הרשות שלו כשחזר וביטל הרשיון ובטלה עבודת השם בטל ממנו קדושת המקום והותרו הבמות וי"ל עוד משום ובאו בה פריצים וחללוהו כשבאו אח"כ למקדש ולא הניחו לבנות אותו נתחלל הכל מקדושתו והותרו הבמות ובאמת אח"כ כשנבנה המקדש הי' גם חנוכת המזבח כמפורש בכתוב כל הקרבנות שהקריבו וזה הי' חנוכת המזבח ובאמת נראה כן גם מקראי דלא הקריבו פסח מקודם לאחר גמר הבנין בימי דריוש נראה דמקודם לכן לא הי' לו דין מקדש וחייבין אנו למשכוני נפשין על דברי הגאון רס"ג ז"ל ויש להאריך עוד בזה ואין כאן מקומו: ב"ה פרשת בלק

א) כ"ד י"ד לכה איעצך וגו' וברש"י ז"ל ומה הוא העצה וכו' והנה צריך להבין הסמיכות למה שהתנבא אח"כ אראנו ולא עתה וגו'

ונראה דהכוונה עפ"מ שאמרו חז"ל דעמוני ולא עמונית מטעם דכבודה בת מלך פנימה ועיד"ז יכול הי' דוד למלוך על ישראל ובלעם שרצה לעקור מלכות בית דוד השיאן עצה זו על הזנות והלכו בנות מדין ומואב לחוץ וקשטו את עצמן והפקירו א"ע לזנות א"כ עיד"ז יתבטל התירוץ דכל כבודה בת מלך פנימה ולא יוכל להיות מלכות בית דוד לכן כיון שראה הנבואה של מלכות בית דוד רצה לעקרה בכח זה

וידוע מה שאמר מרנא הקדוש מגור זצוקלה"ה בביאור ד' המדרש מצאתי דוד עבדי בסדום דעי"ז ששרה היתה באוהל משום כבודה בת מלך פנימה זה הי' תשובה על דוד שמותר לבא בקהל ובאמת נראה דרות תקנה זאת במה שלכאו' נראה שפרצה גדר הצניעות שהלכה לבועז אך מפני שהי' לש"ש בלבד עיד"ז נתקן הדבר בשלימות והוחזר הענין דכבודה בת מלת פנימה ועיד"ז זכתה שיצאה ממנה מלכות בית דוד

ונראה שז"כ המדרש רות בקרא דותרד הגורן רבנן אמרי תחילת עיבורה לשם זנות וסופה לש"ש וכן אמר ותרד הגורן ותעש מבואר דרות