כלי חמדה במדבר רח

היו צריכים להיות אסור בבשר תאוה ולמה הותר בכל מקום

אך מדברי המדרש רבה פ' ראה נראה שיש עוד טעם להתיר בשר תאוה מקרא כי ירחיב ד' אלק' את גבולך דמביא המדרש קרא מתן אדם ירחיב לו וכן הקרא ד' מתיר אסורים יעיין שם היטב עד אמר ר' אבוהו מה לי ממקום אחר למוד ממקומו מה כתיב למעלה השמר לך פן תעזוב את הלוי ואח"כ כי ירחיב ד' אלקיך את גבולך וכו' עד אמר ר' לוי למה"ד למי שאמר לחבירו השאילני זהב אחד וכו' כך האדם הזה כשנבדק ומפריש מעשרותיו כראוי מרחיבין לו את גבולו ויש להאריך בהבנת כל דברי המדרש

אך בקיצור נראה כוונת מדרש כמו שהי' אסור לאדם הראשון לאכול בעלי חיים דאין נפש שולט בנפש רק הותר לנח מצד שנצולו בזכותו או מצד שזנם וכלכלם בתיבה כמו שביאר הרמב"ן ז"ל ואור החיים בפירושם מצד זכות נח ניתן הבעל חי לאכילה לבניו אחריו אך הדם נאסר כשניתן התורה ג"כ מצד דאין נפש שולט בנפש וניתן על המזבח לכפר כמו כן נאסר בשר של בקר וצאן כשנבנה המשכן מצד מעלתם שנתנו לכפר על ישראל בתמידין ומוספין וחטאות ואשמות ואף בשרם של הקרבנות ניתן לכפרה וא"כ שפיר שנאסר בשר תאוה של בקר וצאן שיש להם מעלה שמכפרים על האדם ואיך ישלוט בהם לאכלם אכילת חולין אך הקדשים לשלמים משלחן גבוה קזכו בהם אך בכניסתן לארץ שנצטוו ישראל במצות התלויות בארץ להעלות לד' אף הצומח מן האדמה אז נתעלה כח ישראל יותר שמגביהים את השפלים אף מדומם וצומח לשמים וא"כ שפיר שנתוסף זכות לישראל להיות אוכלים בעלי חי אף צאן ובקר שיש להם מעלה שנתנו לכפרה מצד שאדם הוא בעל מעלה יותר שעל ידו נתעלה לשמים הדומם והצומח

ובזה נתבאר דברי המדרש ד' מתיר אסורים מצד כי ירחיב ד' את גבולך שגבול של אדם נתרחב לשלוט לאכול הבעלי חיים שמתקבלים לרצון על המזבח ג"כ מצד שיש לאדם מעלה ותורה שמקיימים המצות התלויות בארץ נתקיים בו ג"כ הקרא מתן אדם ירחיב לו ממילא נרחב גבולו אף באכילת חולין שלו ובזה מתורץ שפיר למה התיר הכתוב אף בירושלים לאכול בשר תאוה אבל במדבר שלא הי' להם עוד זכות מצות התלויות בארץ אסור להם אכילת בשר מן בהמות שניתן לכפרה להם ודם יחשב לאיש ההוא דם שפך כמבואר במד"ר בסדר אחרי שקאי גם על בשר תאוה

ובזה יתבאר דברי רבה בש"ס חולין (דף ט"ז) שלא תקשה עליו קושית ר' יוסף שסובר ג"כ כשיטת המדרש שהותר מצד הרחבת גבול של מצות התלויות בארץ ע"כ צריך התנא להשמיענו הכל שוחטין אף לאחר שגלו שבטלה הרבה מצות מ"מ הותר מצד הרחקת מקום טפי שאין לנו מזבח כלל או מצד שלא בטלה לגמרי קדושת הארץ ויש עוד הרבה מצות שנוהגים אף בזמן הזה

ובהנ"ל יתבאר שפיר פירוש הרס"ג על דניאל שאמר שהי' אסור בשר צאן ובקר לבני בבל אז עפ"י דקיי"ל דקדושה ראשונה בטלה לגמרי לענין מצות התלויות בארץ ולענין קדשים כבר נתקדש המזבח שבירושלים ע"י אנשי כנה"ג ונביאים שביניהם וקדושת הארץ למצות לא נתקדש עדיין כלל עד שעלה עזרא וקידש הארץ למצות כמבואר בש"ס כתובות כ"ה ובכמה דוכתי ובערכין (דף י"ג) לענין שמיטות שלא מנו עד שעלה עזרא וקידש בשנת ז' לדריוש הפרסי וכן בקראי בספר נחמי' (דף י') א"כ כל אותם הכ"ג שנים שנתקדש המזבח והארץ למצות לא נתקדש כלל שפיר הי' אסור להם בשר תאוה מצאן ובקר אף בהרחקת מקום שלא הי' להם הרחבת גבול כלל משא"כ היום