כלי חמדה במדבר רז

בבשר תאוה ואמנם קדושת עזרא קידשה לעת"ל ולכן אסורים הבמות ומרחקי מותרים בבשר את"ד ז"ל, ושמחתי כי בעיקר הדבר כוונתי להג' ז"ל

אמנם מ"ש בדעתו דלכן היו אסורין בחו"ל משום טומאת ארץ העמים זה פלא הלא טומאת ארץ העמים נגזרה בימי בית שני מיוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים כמבואר בשבת (דף י"ד ע"ב) ומ"ש מפני המלכיות אין לו מובן כלל שמנ"ל לרס"ג שלא היו יכולין להקריב בבמות בחו"ל מפני המלכיות להוכיח מזה דלא קאי אלא על בשר שאינו חזי להקרבה וברור הדבר לענ"ד שא"נ שכוונת רס"ג ז"ל משום היתר הבמות ע"כ דס"ל כדעת מר"ח אלפנדרי ז"ל דבחו"ל לא הותרו הבמות וכמו שביארנו

והנה בעמדי בענין זה כתבתי מכתב לכבוד ידידי הרב הה"ג הצדיק חו"פ כקש"ת מוהר"מ שליט"א מפילעוו וכתבתי אליו בקצרה דברינו הנ"ל בביאור שיטת הרס"ג ז"ל וזה אשר השיב לי: ב"ה ה' לסדר שמות תרע"א לפ"ק: ידנ"פ הרה"ג החו"ב החסיד המפורסם וכו' מוה"ר מאיר דן שליט"א

יקרת מכתבו הגיענו ומה שהעיר כ"ת בפשט המיוחס לרס"ג ורוצה לחדש דנאסר בשר שור וצאן לגלות בבל מטעם דס"ל דבטל קדושת מחיצות וקדושת א"י לא בטלה וא"כ הותר הבמות בא"י דוקא וממילא נאסרו בני בבל מצד דמקרבא לא"י משא"כ בגלות הזה דמרחקי טובא קשה לומר זה דהא בסוף זבחים מפורש קראי ויאמר שאול פצי בעם וגו' דהותר להם שחיטת חולין בלילה בשעה שהקריבו באותו יום בהיתר במה אלמא דלא אסר בשר תאוה מצד היתר במה קטנה דמקרבא אף בא"י ובאותו מקום שהי' להם במה וקושית התוס' בחולין (דף י"ז) הוא רק על ר' יוסף שאמר שלא צריך להשמיענו כלל מק"ו דמרחקי טפי דעכ"פ הי' צריך להשמיענו כיון דהותר הבמות אבל לא שנאמר מזה ליסוד דבשעת היתר הבמות אסור בשר תאוה דכתיב כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ד' לשום שמו שם ואין זה בבמת יחיד ובפרט לפירוש רש"י דאסור בשר תאוה מצד ואל פתח אוהל מועד וגו' וכן במדרשי חז"ל בפ' אחרי ופ' ראה שמסייעים לדברי רש"י כמו שמביא הרמב"ן ורשב"א בחידושים בוודאי לא קאי הקראי לאסור בשעת היתר במות יחיד

וביותר קשים דבריו להעמיס זאת בפירוש רס"ג על דניאל כיון דהמראה הי' בשנת שלוש לכורש והמזבח נבנה עוד בשנה הראשון לכורש כמבואר בספר עזרא ג' ונתקדש אז בקדושה שני' מאנשי כנה"ג אף למאן דס"ל קדושה ראשונה בטלה כמפורש בכתוב שהעלו עליו עולת תמיד ומוספין ואף דבטלה בנין הבית אחרי כן מ"מ קדושת המזבח לא נפקע וא"כ נאסרו אז במות יחיד אף בארץ והאבילות דדניאל התחיל בשנת שלוש לכורש וא"כ האיך לא אכלו אז בני בבל בשר שור וצאן הא נאסרו הבמות וממזבח שבירושלים היו מרחקים טפי גם אח"כ כשנגמר בנין הבית בשנת שש לדריוש לא מצאנו שיעשו חנוכת המזבח רק כתיב חנוכת בית אלקה בחדוה מבואר דהמזבח נתקדש עוד בימי כורש הראשון וכן חנוכת חומת ירושלים עשה עזרא אבל קדושת המזבח הי' נגמר עוד בשנה אחת לכורש הראשון, ע"כ ימחול עוד לעיין בדבר היטב ודע למבין ויביאם בכור הבחינה

לפי דעתי נראה לפרש דברי הרס"ג התמוהים ע"פ דיש להקשות דאם ההיתר דבשר תאוה הוא רק מצד כי ירחק ממך המקום שנתרחקו ממשכן כפשט דברי ר' יוסף בחולין א"כ קשה דבירושלים וי"ב מילין מסביב כמחנה ישראל במדבר