כלי חמדה במדבר רד

בס' מגן אבות דלפ"ז אמאי חייב קרבן בשגגת שבת הא הוי מתעסק דקסבר שהוא חול ות' דדוקא במה שהוא במקרה איסור והי' יכול להיות גם היתר אז אם טעה וקסבר שהוא היתר הוי מתעסק משא"כ שבת שהוא עצם קדושה וא"א להשתנות אע"ג דהוא סובר שהוא חול, א"ז בגדר מתעסק אנא שוגג והוא סברא אמיתית

וראיתי להג' מקינסק שי' בס' חלקת יואב ח' או"ח ס"ז שכ' עליו שדבריו תמוהין דא"כ בשגג ביוה"כ למה יהי' חייב חטאת ומבואר בחולין (דף ק"א ע"ב) וברש"י שם דבשגגת יוה"כ מחייב חטאת אף דיוה"כ בב"ד תלי' והי' הדבר באפשרי שזה היום לא יהי' יוה"כ עכ"ל ותמהני עליו הלא הג' מוהר"מ בנעט ז"ל בעצמו שם העיר מיוה"כ ועיי"ש מה שכ' בזה ומה שהקשה מחולין (דף ק"א ע"ב) ורש"י שם במחכ"ת הא התם אינו מתכוין להיתר כיון דהזיד בשבת ואיך יתכן לקרותו מתעסק וז"פ

ומעתה נראה דה"ה קדושת המקדש כיון דהוא מקודש מתחילת הבריאה ולא בטלה קדושתה גם היום לכן העלם מקדש הוי כמו העלם שבת ואינו בגדר מתעסק אלא בגדר שוגג כיון דהוא עצם קדושה דמקום זה מיועד מתחילת הבריאה להיות מקום שכינת השי"ת כמש"כ המפרשים ומעתה וראה דז"ד במקדש אבל במשכן דאין קדושתו מיוחד על מקום הזה נראה דבהעלם משכן הוי בגדר מתעסק וצריך לבא לחידוש דינו דהגרע"א ז"ל דאע"ג דמתעסק פטור מחטאת מ"מ חייב בקרבן עולה ויורד

אך לפ"ז מה מקשה הגמ' לכתוב מקדש ול"ב משכן כיון דרבותא גדולה קמ"ל דמשכן דינו כמקדש דחיי"כ ובשוגג חטאת בהעלם משכן דבשלמא אם הקרא איירי רק במזיד ולענין כרת א"ש אבל לפ"מ שכתבנו דקראי קאי גם לענין חיוב חטאת בשוגג קשה כנ"ל

אך י"ל דזה באמת נכלל בת' הגמ' דאי תנא מקדש הו"א משום דקדושתו קדושת עולם והכוונה כנ"ל כיון דקדושתו קדושת עולם הוי עצם ולכן אינו מקבל השתנות וממילא גם בהעלם מקדש הוי רק שוגג והבן ויש להאריך הרבה בזה ואכ"מ

ד) ברמבון ז"ל בקרא וישלח ישראל מלאכים אל סיחון וגו' כתב בזה"ל ועוד אמרו רבותינו דעשר קדושות שאין עבר הירדן ראוי לבית המקדש ולשיכון השכינה וכן נראה בכתוב שאמר ואם טמאה ארץ אחוזתכם וכתב ע"ז הגאון המובהק בעל דברי אמת הספרדי ז"ל בד' ל"ט מדרשותיו שא"א לומר שכוונת הרמב"ן ז"ל כפשטא דעבר הירדן אינו ראוי לביהמ"ק דהרי גם א"י חוץ מירושלים א"ר לבהמ"ק ואף קודם שנבחרה ירושלים דוקא שילה אלא ע"כ שכוונתו לומר שאף בשעת היתר הבמות לא היתה ראוי' עבר הירדן לבמה וכמאמר הכתוב ואך אם טמאה ארץ אחוזתכם

ונסתייע מזה שיטת מר"ח אלפנדרי ז"ל בדרך הקודש שמחדש דמשעה שנבחרה א"י ונתקדשה בקדושת הארץ אפי' בשעת היתר הבמות לא הותרו אלא בא"י אבל לא בחו"ל והא דמצאנו בסוף זבחים גבי אפרא דהורמז דשדרה קרבנא ואמר רבא לסקוה התם שאני דהוי קרבן של ב"נ דאין להם שייכות לא"י אבל ישראל משעה שנתקדשה א"י אף שמותר להם להקריב בבמה אינו מותר להם להקריב אלא בא"י אתד"ק

והנה ברור הדבר שמודים הגאונים ז"ל דאם אמרינן קדושה ראשונה ק"ל ולא קידשה לעתיד לבוא ולאחר חורבן הבית נתבטלה קדושת הארץ ג"כ א"כ ה"ה כמו קודם שנבחרה ארץ ישראל ומותר להקריב בבמה אפי' בחו"ל וזה דעת ר"י במס' מגילה (דף י') שאמר שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזה"ז משום דקדושה ראשונה לא קידשה לעת"ל וכו' ומקיש