כלי חמדה במדבר כ

אם טריפה פטור זה לא הי' בכלל המנין וא"כ שפיר חייב בפדה"ב אף בלא מילה וז"נ בעזהי"ת: אמנם בזה בודאי צדקו ד' הצ"צ שאין ענין לומר דכ"ז שלא מל ונכנס לברית א"ח בפדה"ב שדור המדבר יוכיח שלא מלו ואעפ"כ נתחייבו בפדיון. וילה"ר לזה מד' הירושלמי פ"א דקדושין ה"ז דאיתא שם מצות הבן שעל האב היינו למולו ולפדותו וללמדו תורה וללמדו אומנות ולהשיאו אשה ועיי"ש דמוכיח לה מקראי. ואח"כ איתא שם מניין שאם לא עשה לו אביו שהוא חייב לעשות לעצמו שנאמר אדם תפדה ונמלתם אתם כו' ויש לדקדק שלמה בחיובים של עצמו כ' חיוב פדיון קודם לחיוב מילה היפוך ממה שנאמר בחיוב האב. אמנם נראה כיון דהחיוב על עצמו חל לכשיגדל וזהו בתחילת ליל שנת י"ד ובלילה אין זמן מילה להלכה דמילה שלא בזמנה פסולה בלילה א"כ חיוב פדיון קדים להחיוב מילה ומדוקדק מאוד ד' הירושלמי. ומעתה מוכח היפוך שיטת הראנ"ח ז"ל דפדיון לא תלי' במילה דלדברי הראנ"ח ז"ל גם בגדול מצות מילה קדים וכ"ז שלא נימול לא שייך מצות פדיון א"ו כד' הצ"צ דלא תלי' זב"ז כלל ובאמת גם בפדה"ב של קטן צדקו ד' הצ"צ בראיתו מבכורי מדבר. ומ"ש לתרץ משום דהתם הי' המנין עפ"י ד' וליכא חשש נפל ל"ש לחוש דלמא טריפה הוא יש לדחות דבמנין הבכורים לא נאמר עפ"י ד' ויש לומר החילוק בין מנין הלוים למנין הבכורים דהנה לכאורה יש לעיין בזה שכ' רש"י ז"ל דמרע"ה אמר איך אלך לביתם לספור היונקים כיון דקיי"ל דאסור לספור בלא מחצית השקל א"כ לא הי' צריך משה לכנוס כלל רק שכל האב יביא מחצית השקל עבור כל בניו וימנו את המחה"ש כמו שהי' בכל מחה"ש. ולזה הערנו כבוד אהו' גיסי הרב החריף החסיד המפואר מוהר"ש זלמן הכהן נ"י ויפה העיר

אך י"ל עפמ"ש במק"א להסביר ענין זה אמאי צריך מחה"ש דוקא וכתבנו שבאמת האיסור למנות את ישראל א"צ להתירו במחה"ש דוקא ואין איסור אלא במונה הגלגולת אבל במונה ע"י אצבעות אינו בכלל איסור מנין. אמנם לאחר חטא העגל מחשש פקידת חטא זה כשהיו מונין אותם הי' צריך מחה"ש לכפר עליהם ועי' באוה"ח ר"פ כי תשא ובס' שם ואכמ"ל יותר. א"כ י"ל דשבט לוי שלא חטאו בעגל לא היו צריכין ליתן שקלים והי' יכול למנותן ע"י אצבעות וא"כ שפיר אמר משה כיון שאינן מחויבין בשקלים מנין אדע המנין והשיב לו הקב"ה שהמנין יהי' ע"פ השי"ת. ומעתה זה דוקא בשבט לוי אבל במנין בכורי ישראל לא נאמר עפ"י ד' די"ל דנמנו עפ"י שקלים כמו בכל מנין שצריך מחה"ש לכפר וא"כ לא הי' צריך להיות עפ"י בת קול ואכתי איכא חשש טריפה אף בבכורי מדבר

שוב ראיתי בזית רענן על הילקוט לרבינו המג"א ז"ל שהעיר ג"כ בזה דלא היו נמנין שבט לוי ע"פ מחה"ש וכ' שזה בעצמו שכל אב ימנה את בניו ליתן עבור כל אחד מחה"ש זה הוי בגדר מנין לכן הי' צריך עפ"י ד' ע"ש. ומעתה במנין הבכורים דלא הי' צריך מנין שוב היו נמנין ע"י מחה"ש שנתן אביהם בעדם או הם בעצמם והבן כי קצרנו

אך י"ל דזה בעצמו הוי בגדר רוב שכבר הוחזק כיון דנתנו מחה"ש עבור מנינם וחשבו אותם לבכורים הצריכין פדיון או לוים או ה' סלעים שוב חייבין באמת בפדיון. ויש להאריך בזה ואכ"מ כי העיקר כדעת הצ"צ שפדיונן לא תלי' כלל במילה

ובעיקר שיטת ר"ת ז"ל דס"ל דטריפה פטור מפדיון וצ"ל לדידי' מה דתי' הגמ' במנחות שאני התם דבגלגולת תלי רחמנא דגלי רחמנא דטריפה זה דגלגולת חייב בפדיון. יש לעי' אם הפירוש דרק טריפות גלגולת חייב בפדיון אבל